פלוני נ׳ קצין התגמולים

ההליך

מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 7.7.9, בה הוחלט לדחות את בקשת המערער להכרת זכות נכה מיום 13.6.18 בגין אפילפסיה, בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו ובין המחלה ממנה סבל. זאת - בהסתמך על החומר העובדתי והרפואי שעמד לפניו, לרבות חוות דעתו של פרופ' אוריאל מיום 1.5.19.

לטענת המערער, הוא לקה במחלה הנ"ל עקב תנאי השירות ואירועים שהיו כרוכים בחוסר שינה, במסגרת תפקידו כחובש קרבי התעלף ונפל ארצה, דבר שהתגלה כהתקף אפילפטי ראשוני, נחבל ונגרמו לו שברים באף, סטיית מחיצות, חבלה ופריקה בכתף הימנית.

לטענת המשיב, המערער נבדק על ידי הרופא המומחה לנוירולוגיה, ד"ר איתן אוריאל, אשר סבר בחוות דעת מיום 3.5.19 ( צורפה לכתב התשובה), שהבסיס למחלת האפילפסיה מושפע כנראה מגורמים גנטיים, בעוד שחסך של שינה עלול להיות רק גורם מדרבן להופעת התקף אפילפטי אצל בעלי סף נמוך המועדים לכך, ולא לגרימת חבלה, וכן שהמערער לא היה מעורב בכל אירוע חריג אליו ניתן לקשור את מחלת המערער.

הראיות

תצהיר המערער מיום 17.1.20.(הוגש ביום 5.11.19).

המערער הגיש תצהיר בו אמר שהוא לקה במחלה הנ"ל עקב תנאי השירות ואירועים שהיו כרוכים בחוסר שינה - ביום 16.10.18 התעורר בשעה 5:00 בבוקר כדי לטפל במסגרת תפקידו כחובש קרבי בחייל שהיה זקוק לכך, התעלף ונפל ארצה, דבר שהתגלה כהתקף אפילפטי ראשוני, נחבל ונגרמו לו שברים באף, סטיית מחיצות, חבלה ופריקה בכתף הימנית.

שירותו התאפיין במשמרות ארוכות, לילות ללא שינה, בשל דרישות תפקידו ואי שקט מצד חבריו לחדר, תורנויות, שמירות ועבודות רס"ר בכל ימות השבוע. בשל מצבו סופח לר"מ 2 לחודש ימים ובקשותיו לעבור לחדר פחות הומה ולהקלות בתפקידו לא נענו. היו לו פניות להורדת פרופיל ובסופו של דבר שוחרר מהשירות. מאז ההתקף הראשון הוא נזקק לעזרה של קרובי משפחה ולהוצאות רפואיות. בתאריך 16.8.18 שוחרר מהשירות. במהלך התקופות הנ"ל סבל מקשיי נשימה, בחילות, הקאות, כאבי ראש, מצב רוח ירוד, חוסר סבלנות, עייפות, חוסר תאבון ומצב נוירולוגיה מאוזו שבעקבותיו לא יכול היה לבצע ניתוח באפו שגם הוא נחבל. תביעתו להכרת זכות נכה בשל אפילפסיה נדחתה.

המערער לא התייצב לחקירה נגדית וביקש לשחררו מהתייצבות בנימוק שמצבו הבריאותי לא אפשר לו לעשות כן, ושני הצדדים הסכימו לכך ובקשו ליתן פסק דין לאחר הגשת סיכומים בכתב בלי שהמערער ייחקר על תצהירו.

חוות דעת המומחה מטעם המשיב, ד"ר איתן אוריאל מיום 3.5.19,

ביחס לאירוע, כתב המומחה שלדברי המערער הוא הוצב במחנה, כחודשיים לאחר תחילת השירות, בהם סבל מחסך שינה, חשיפה לשמש ואירוע פרכוסי ראשון בחייו, בו שבר את האף ופרק את הכתף, אובחן בבית חולים קפלן, אליו פונה לאחר האירוע הראשון, כסובל מאפילפסיה וקיבל טיפול נוגד כפיון. לאחר כחצי שנה היה אירוע כפיוני גדול נוסף עם אי שליטה על הסוגרים, בעקבות חסך שינה, והוא פונה שוב למיון קפלן. לאחר מכן הועבר לבסיס קרוב לבית. כחודש לאחר מכן היה אירוע שלישי בו שבר את הכתף. מאז הוא מטופל ללא התקפים וממתין לניתוח האף והכתף. המערער אינו נוהג או שוחה עקב המחלה, סובל מקשיי שינה, אובחן כסובל מאפילפסיה ראשונית. מדובר במחלה שכיחה שסיבתה אינה ידועה, הבסיס שלה מושפע ככל הנראה מגורמים גנטיים, אין כל הפרעה מוחית אחרת פרט להופעת התקפים אפילפטיים עצמוניים, מיעוט שינה עלול להעלות את הסיכוי להופעת התקף כללי ולהיות גורם מדרבן להופעת התקף אפילפטי אצל מי שמועד לכך, אך מדובר בגרימת ההתקף בלבד ולא בגרימת המחלה. לדעתו אין קשר בין מחלתו של המערער או בין התקפים נוספים ככל שיקרו, ובין שירותה הצבאי, שלא גרם ולא החמיר את מחלת באפילפסיה שממנה הוא סובל.

המערער נבדק בתאריך 15.7.19 על ידי מומחה לנוירולוגיה, מטעם המערער שסבר שהשירות בצבא, חוסר שינה ומאמץ פיזי היוו טריגר להתחלת התקפים אפילפטיים ולהעדר איזון במצבו הנוירולוגי.