חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

האם מעסיק רשאי לחייב עובד להחתים שעון נוכחות ביומטרי?

מאת: PsakDin | תאריך פרסום : 02/03/2014 13:46:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין עיריית קלנסואה נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'

עיריית קלנסואה נתקלה בהתנגדותם הנחרצת של עובדיה, לאחר שביקשה לעבור לשעון נוכחות ביומטרי בשל אי סדרים בדיווחי שעות העבודה. ההסתדרות ויו"ר ועד העובדים ננזפו בשל ההתערבות הלא ראויה בזכות העירייה להחליט באיזה שעון נוכחות להשתמש.

לאחר שעיריית קלנסואה הודיעה לעובדיה כי עליהם למסור טביעת אצבע בשל המעבר לשעון נוכחות ביומטרי, הגישה הסתדרות העובדים החדשה, הסתדרות המעו"ף ויו"ר ועד העובדים של העירייה, בקשה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, במסגרתה התבקש להצהיר כי העובדים אינם חייבים במסירת טביעת אצבע, ולהורות לעירייה לשלם להם את משכורת חודש אוקטובר 2012.

יום לאחר מכן הגישה עיריית קלנסואה בקשה לצו שיורה לעובדים להפסיק לשבות ולהפריע לסדר העבודה התקין.

במהלך הדיון בתיק הוסכם כי משכורת חודש אוקטובר תשולם לעובדים, ועיצומיהם יופסקו. כמו כן , הסכימו הצדדים לבחון את תקינות המערכת הביומטרית. אלא שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בעניין זה, ועמדו על דרישתם שלא לעבור לשעון נוכחות ביומטרי.

העירייה טענה כי הדרישה להחתמת נוכחות מעוגנת בחוק, שכן הדבר קשור קשר ישיר למשכורת המוענקת לעובד. בנוסף, טענה כי היא רשאית להחליט על אופן דיווח הנוכחות, וכי שיטת הדיווח הינה עניין אדמיניסטרטיבי ונציגות העובדים אינה רשאית להתערב בו.

העירייה טענה כי החליטה להנהיג דיווח נוכחות ביומטרי עקב אי סדרים וחשדות להחתמת כרטיסים פיקטיבית. החלטה זו, טענה, התקבלה בשיתוף עם המחלקה המשפטית וחשב מטעם משרד הפנים.

לדבריה, דיווח נוכחות ביומטרי אמין יותר מדיווח באמצעות כרטיס מגנטי, לגיטימי ומקובל במקומות עבודה רבים. בניגוד לטענת העובדים, אמצעי זה אינו פולשני ואינו פוגע בזכות העובד לפרטיות, הוסיפה העירייה. כמו כן, ציינה כי טביעות האצבע מאוחסנות בתוכנה מיוחדת, בטוחה ואינן מגיעות לצד שלישי כלשהו.

מרכז השלטון המקומי בישראל חיזק את טענות העירייה והוסיף כי רשויות רבות עברו לאחרונה לדיווח נוכחות ביומטרי, לרבות לשכות התעסוקה. משרד הפנים גם הוא הביע תמיכה בעירייה, והודיע כי כלל לא מדובר במאגר ביומטרי אלא בטביעת אצבע הניתנת לשימוש רק בשעון הנוכחות.

ההסתדרויות ויו"ר הועד העלו את רגשי הכעס וההשפלה שחשו העובדים נוכח העובדה שכוונת העירייה לנהוג בהם כעבריינים ולקחת מהם טביעות אצבע. בנוסף, נטען כי הפעולה אינה מעוגנת בחוק והעירייה אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי. כמו כן, טענו כי יש בכך משום פגיעה בזכות העובדים לפרטיות ולכבוד, מה גם שספקית השירות היא חברה חיצונית, כך שטביעות האצבע שלהם עלולות לזלוג החוצה והדבר עלול להוביל לגניבת זהותם ולשתילת טביעותיהם בזירות פשע.

השוואה קיצונית ולא ראויה

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה כי השוואת נטילת טביעות האצבע לאמצעי זיהוי פלילי היא קיצונית ולא ראויה. לדבריה, עובדים רבים במשק מדווחים נוכחות ע"י טביעת אצבע מדי יום ואינם מרגישים כעבריינים.

לעירייה הזכות הניהולית לקבוע את סוג שעון הנוכחות, קבעה השופטת תוך שהדגישה כי הדבר אף מעוגן בחוקת העבודה. בנוסף, ציינה כי הועד אינו רשאי להתערב בעניינים אדמיניסטרטיביים כקביעת סוג שעון הנוכחות.

השופטת הוסיפה כי שעון הנוכחות בארץ פועל באופן דומה לשעון בו משתמשים בקנדה, אשר אינו מאפשר את שחזור הטביעה המקורית. משכך, אין כל שחר לטענות המשיבים לפגיעה בפרטיותם או לזליגת הטביעה לגורמים פליליים.

לבסוף קבעה השופטת כי העירייה רשאית להשתמש בדיווח ביומטרי, גם ללא התייעצות עם נציגות העובדים. לא נפסקו הוצאות.

לדברי עו"ד הילה בועז- גבאי ועו"ד ד"ר ערן אגו ממשרד עו"ד אגו בועז גבאי, ערך ביה"ד איזון נכון בין זכות העובד לפרטיות לבין זכות המעסיק לקניין, אשר מכוחה הוכרה זכותו של המעסיק לקבוע את התנאים והכללים על פיהם יתנהל מקום העבודה.

"פסק הדין נסמך, בין היתר, על העובדה שאין טביעת האצבע יכולה לשמש לצרכי חקירה פלילית או לצורך הרשעה", מוסיפים עו"ד בועז- גבאי ועו"ד ד"ר אגו, "שכן לא ניתן להשוות בין טביעת האצבע הניטלת מהעובד לבין טביעה רגילה העלולה להימצא בזירת פשע".

  • ב"כ המבקשים: עו"ד ואאל ראבי
  • ב"כ המשיבים: עו"ד גאוין חנן

לפסק הדין בעניין עיריית קלנסואה נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'

למדור: דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
כתבות נוספות בתחום דיני עבודה
לא קיבלה הזדמנות להשתפר: 150,000 שקל פיצוי לגננת שפוטרה
עו״ד רלי ארביב (צילום: מיה כרמי דרוד, אילוסטרציה חיצונית: CDC, Unsplash)

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ