אם חד-הורית המגדלת את בתה הקטינה ללא כל סיוע מהאב, פנתה לבית המשפט כדי שיבטל את זכותו להתערב בהחלטות הנוגעות לקטינה. ביהמ"ש קבע שהאם רשאית לקבל כל החלטה בעניין הבת לבדה, אך ביקש להותיר פתח לשובו של האב, ולכן "השעה" את זכותו לזמן בלתי קצוב.
ההורים ערכו בשנת 2009 הסכם נישואין אזרחי ודתי, לפיו האשה תשמש לגבר כאשה שנייה. כעבור שנה, הביאו השניים ילדה לעולם, כיום בת ארבע וחצי, אך הגבר סירב להכיר באבהותו, והשניים נפרדו.
לשאלות בענייני אפוטרופסות:
פנה ל-פורום דיני משפחה של אתר פסקדין
הגבר ביצע בדיקת רקמות בצו בית משפט, שאישרה שהוא אביה הביולוגי של הקטינה. למרות זאת, האב מסרב לכל קשר עם בתו עוד מאז שנולדה.
במרץ 2014 רצתה האישה להנפיק דרכון לקטינה, עניין המחייב את חתימת שני ההורים, ולכן היא ביקשה מהאב להגיע למשרד הפנים. לדבריה, הוא סירב והשיב כי זה "לא מעניין אותו" וכבר "יש לו חמישה ילדים".
האישה פנתה לעזרת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, וביקשה שימנה אותה כאפוטרופסית יחידה לבתה, כך שתוכל לקבוע ולהחליט בכל ענייניה לבד וללא צורך באישור האב.
לטענתה, האב אינו מעוניין בכל קשר עם בתו, ואינו מקיים את חובותיו הכספיים והמוסריים כלפיה, למרות רצונה העז שהאב ייקח חלק בחייה.
האב הכחיש כי התנער מאחריות כלפי בתו, סיפר כי הוא מעוניין בקשר איתה, וכי אין בכוונתו לוותר על זכותו הטבעית להיות האפוטרופוס שלה.
עוד ציין כי הוא מתקשה לחדש את הקשר עם בתו בעקבות חששו מהאם, ובשל לחצים נפשיים שנגרמו לו בעקבות ההליכים המשפטיים שנקטה נגדו.
בית המשפט הזמין תסקיר סעד, בו צוין כי למרות העובדה שהמשיב הפר את הבטחותיו הרבות ליצור קשר עם הקטינה, יש לנסות ולמצות את הקשר בין האב לבתו. לעמדתו, היענות לבקשת האם עלולה לגרום לנתק מוחלט בין הקטינה לאביה.
באפריל 2015 נערך ביוזמת נציגי הרווחה מפגש בין האב לקטינה, שהסכימה להיכנס לחדר רק בנוכחות אמה. המפגש הסתיים בהרגשה טובה של ההורים והבת.
חרף המפגש המוצלח, בתסקיר שהוגש לאחריו נמתחה ביקורת על התנהלות האב, שמאז התעלם מכל הטלפונים וההודעות שקיבל ולא יצר כל קשר עם נציגי הרווחה, עם האם או עם הקטינה, אף על פי שהובהר לו שעלולים להיגרם לה נזקים רגשיים ונפשיים.
מכיוון שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהאב גילה חוסר שיתוף פעולה, בשלב הזה נציגת היועמ"ש שינתה את עמדתה וצידדה בבקשת האם.
אולי יום אחד...
סגן הנשיא, השופט אסף זגורי, הבהיר כי אמנם אפוטרופסות של הורים ביחס לילדיהם היא זכות טבעית אך החוק מאפשר להגביל זכות זו כאשר האפוטרופוס "הטבעי" אינו מקיים את חובותיו. בפועל, אין ספק שהאם היא זו שמספקת לקטינה את כל צרכיה ושאביה אינו נוטל חלק מחייה.
בנסיבות אלה, סבר השופט כי טובת הקטינה מצדיקה לאפשר לאם לקבל כל החלטה בתחומי החיים של בתה מבלי להיות תלויה באב. עם זאת, ועל מנת להותיר פתח קטן לשובו של האב, שאולי יום אחד ירצה למלא תפקיד כלשהו בחיי בתו, החליט השופט שלא לבטל לחלוטין את האפוטרופסות שלו ביחס לקטינה אלא "להשעות אותה" לזמן בלתי קצוב.
- ב"כ המבקשת: עו"ד מוסטפא רפעא
- ב"כ המשיב: חאזם ספורי
* עו"ד ענת וסרמן-צים עוסקת באפוטרופסות ודיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין