הגבלת אפוטרופסות טבעית של הורה

על הפרק:

אם משמורנית של ילדה שכמעט מעולם לא פגשה באביה, מעוניינת בביטול אפוטרופסותו ביחס לקטינה אך הוא מתנגד לכך. איזהו הפתרון הראוי בנסיבות הענין?

על יחסי הצדדים בקליפת אגוז:

1. סיום מערכת היחסים שבין המבקשת, גב' א.א.ע לבין המשיב מר א.א.ר, מעסיקה את בית משפט זה מזה כשלוש שנים וחצי במסגרת תביעות שונות (כספיות, אבהות, מזונות ולאחרונה התביעה שבכותרת). מאחר והעובדות אינן במחלוקת עוד, אתקצר ואומר כבר כעת, כי המבקשת שימשה כ"אשה שנייה" של המשיב במסגרת הסכם נישואין אזרחי ודתי שנערך ביניהם ביום 1/6/2009 ובמסגרת יחסיהם הם הביאו לעולם ילדה אחת שנמצאת במשמורתה הקבועה של המבקשת. דרכם של הצדדים נפרדו ומזה למעלה מ-4 שנים ואין הם גרים יחדיו או מצויים בקשר זוגי והמשיב אף אינו בקשר עם בתו הקטינה. המבקשת גרה עם הקטינה ב*** והן חיות את חייהן ללא קשר עם המשיב שנותר להתגורר עם אשתו וילדיו באזור ***. אדגיש, אין כל קשר היום בין הנתבע לבין התובעת ו/או בינו לבין הקטינה.

על התביעה וטענות הצדדים:

2. התביעה הנוכחית הינה למעשה עתירה למנות את המבקשת כאפוטרופא בלעדית על בתה הקטינה א.א.ל., ילידת 22.11.10 וכיום בת 4 וחצי (להלן: "הקטינה") כך שתוכל לקבוע ולהחליט בעניין הטיפול הרפואי, החובה והזכות לצרכים שונים, כמו גם נכסי הילדה, החלטה על מוסדות לימוד, קביעת זרם החינוך, הנפקת דרכון, יציאה לחו"ל וכיו"ב.

3. כאמור בכתב התביעה ובתסקירים, בתחילת שנת 2011, זמן קצר לאחר לידת הקטינה נפרדו הצדדים והמשיב סירב להכיר באבהותו ביחס לקטינה ועל-כן הוגשה תביעת אבהות לבית משפט זה ולאחר ביצוע בדיקת רקמות נקבע כי הנתבע הינו אביה הביולוגי של הקטינה.

4. טענה התובעת, כי מאז פירוד הצדדים האב לא רצה כל קשר עם הקטינה ולא ראה אותה מאז ולמעשה מעל בחובותיו הקבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 שלא לדבר על חובתו המוסרית כאב לקטינה. חרף כך סיפרה ומספרת האם לבתה על אביה ועל קיומו ולא העלימה אותו מחייה. היא אף הבהירה מספר פעמים כי מאוד רצתה שיהיה חלק מחייה של הקטינה, אלא שהוא זה שבחר להיעלם מהם.