דרס הולכת רגל וזוכה: "תאונה בלתי נמנעת"

בית המשפט לתעבורה זיכה נהג שהואשם בפגיעה בהולכת רגל במעבר חצייה וגרימת חבלות של ממש. נקבע שמדובר במקרה ייחודי בו נהג סביר לא יכול היה למנוע את התאונה

בית המשפט לתעבורה בחיפה זיכה לאחרונה נאשם שפגע בהולכת רגל וגרם לה חבלות. נקבע כי לנוכח העובדה שהיא חצתה את מעבר החצייה באלכסון כך שבזמן הפגיעה היא יצאה מגבולותיו ובהתחשב בשדה הראייה הלקוי עקב עמודים שהוצבו במקום, הרי שמדובר המקרה ייחודי בו "אדם מן היישוב" לא יכול היה למנוע את התאונה.

התאונה התרחשה בחודש נובמבר 2019 בחיפה בשעות הבוקר, בדרך עירונית בה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש. מכתב האישום עולה כי הנאשם נהג במרצדס ופנה שמאלה בצומת כשבכיוון נסיעתו תמרור "האט ותן זכות קדימה". באותו זמן חצתה הולכת רגל את הכביש במעבר חצייה, הנאשם לא שם לב לדרך ואף ששדה הראייה שלו היה פתוח הוא פגע בה, ונגרם לה שבר באגן.

הנאשם טען להגנתו שבכלל לא פגע בהולכת הרגל והיא נפלה לפני רכבו באופן עצמאי. הוא הוסיף כי היא גם לא חצתה במעבר החצייה ואי אפשר היה להבחין בה מבעוד מועד, אף שנסע לדבריו במהירות של 5 קמ"ש בלבד.

תיעוד מצולם של התאונה שהגישה המדינה ועדות הולכת הרגל שסיפרה כי נפגעה מהרכב ועפה לרצפה, הפריכו את טענת הנאשם כי לא פגע בה.

עם זאת, הסרטון הוכיח את טענתו שהתאונה לא התרחשה על מעבר החצייה. בסרטון – שצולם מהכיוון הנגדי להגעת הרכב – נראית הולכת הרגל חוצה באלכסון ומתרחקת מגבולות מעבר החצייה, והפגיעה בה אירעה במרחק של כמה מטרים ממנו.

מאחר שבוחן תנועה לא ביצע שחזור של התאונה, לבקשת ההגנה בוצע בדיעבד שחזור במקום התאונה באמצעות ניידת משטרה שמדמה את רכבו של הנאשם. השחזור צולם והוגש כראיה.

לא נטל סיכון

סגן הנשיא השופט גיל קרזבום סקר את נסיבות התאונה. על סמך תיעוד התאונה הוא קבע כי הולכת הרגל החלה אמנם לחצות במעבר החצייה אך באלכסון, והתאונה התרחשה במרחק של 4 מטרים ממנו.

בניגוד לגרסת הנאשם, השופט העריך כי מהירות נסיעתו הייתה 15 קמ"ש לפחות. קצב החצייה של הולכת הרגל הוערך ב-1.4 מטר בשנייה על פי נתוניה הפיזיים, וזמן התגובה של הנהג הועמד על פי הנתונים הללו על 1.47 שניות שבמהלכן עובר הרכב מרחק של 6.12 מטרים מרגע שהבחין בהולכת הרגל ועד לעצירה.

באשר לשדה הראייה ציין השופט כי לא ניתן ללמוד עליו מסרטון התאונה שצולם מהכיוון הנגדי, אולם מצפייה בסרטון של השחזור עולה כי עמודים שמוצבים לאורך כל הפניה שמאלה יוצרים הפרעה משמעותית לשדה הראייה.

השופט הדגיש כי העמודים לא מפריעים לראות את מעבר החצייה עצמו. אם הולכת הרגל הייתה ממשיכה לחצות בו לא הייתה בעיה לראות אותה, אך העובדה שחצתה באלכסון יצרה במקרה ייחודי זה את אותה הגבלה בשדה הראייה של הנאשם.

בשקלול כל הנתונים, השופט הגיע למסקנה שהפגיעה התרחשה בתוך זמן התגובה של הנאשם והוא לא יכול היה למנוע אותה.

בשולי דבריו ציין השופט כי מדובר במקרה ייחודי בו "נהג מן היישוב" לא יכול היה למנוע את התאונה, ולא ניתן לומר שהנאשם נטל סיכון באופן נסיעתו. משכך, החליט לזכותו מחמת הספק. 

• שם ב"כ המאשימה לא צוין בפסק הדין
• ב"כ הנאשם: עו"ד זכי כמאל 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין