ידיעה בלעדית של פסקדין שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ נגד דניאל מורגנשטרן
תאגיד לאיסוף בקבוקים הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעת לשון הרע נגד אדם שהציג את עצמו כיועץ כלכלי והכפיש אותו בתקשורת ובמאמרים שכתב, כשטען בין היתר כי התאגיד פועל בניגוד לחוק וגוזל את כספי הצרכנים. ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה.
בתביעה שהגיש טען התאגיד, כי הנתבע הכפיש אותו ברדיו, בטלוויזיה ובמאמרים שכתב ופורסמו בעיתון ה'ארץ' ועיתון 'כוורת', בהם אמר כי התאגיד פועל בניגוד לחוק וגוזל את כספי הצרכן בפעולותיו ובאופן ניהולו, בין היתר כשהוא מאפשר לגורמים עבריינים לפעול בתחום.
עוד טען, כי בעבר כבר הגיש נגד הנתבע תביעת לשון הרע, שנמחקה לאחר שהנתבע התנצל והתחייב שלא לחזור על אמירותיו, אולם למרות התחייבותו, המשיך להכפיש את התאגיד ולהוציא דיבתו רעה, בכוונה לפגוע במשלח ידו ובתדמיתו, ולפיכך התבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבע להתנצל ולפצות אותו ב 500,000 שקל.
התאגיד ציין בין היתר, כי הוא שוקד על קידום נושא איכות הסביבה, ונוקט בפעולות שונות על מנת להקל על רשתות השיווק והמרכולים לאסוף את הבקבוקים, במטרה להגדיל את כמות הבקבוקים שנאספים למטרות מחזור, והכחיש כי נתן יד לכניסת גורמי פשע לתחום.
הנתבע הודה בפרסומים, אך טען כי אינם מהווים לשון הרע וכי עומדות לזכותו הגנות של תום הלב ואמת בפרסום. בנוסף טען, כי אין לפגוע בחופש הביטוי שלו במיוחד כאשר מדובר בגוף ציבורי, וכי הגשת התביעה מהווה סתימת פיות. עוד טען, כי אמנם התנצל על התבטאויותיו בעבר, אולם עשה כן רק בהמלצת עורך דינו, תוך שהלין על הייצוג בהליך הקודם.
הנתבע חזר וטען בין היתר, כי התאגיד אינו עומד ביעדי חוק הפיקדון ומותיר בידיו סכומים לא מבוטלים שאינם מופנים לקידום יעדי המחזור ואף מכבידים על השבת מכלים ריקים וקבלת דמי הפיקדון, וכי אופי התגמול של התאגיד מאפשר כניסה של גורמים עברייניים לתחום האיסוף, שכן לצרכנים הפשוטים קשה לאסוף כמויות גדולות של מיכלים.
כן טען, כי התאגיד נמנע מלהשקיע כספים בפרסום נאות שיעזור ליידע את הציבור היכן וכיצד ניתן לממש את הזכות להחזרת הבקבוקים תמורת תשלום.
אמת אובייקטיבית או לשון הרע?
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבלה חלקית את התביעה. נקבע בין היתר, כי הנתבע הציג את התאגיד במספר פעמים בפני גורמי התקשורת כגוף בזוי ונלעג באופן המוציא דיבתו רעה, וגם אם הוא סבור כי על התאגיד לשנות את דרך ההתנהלות אל מול הצרכן ורשתות השיווק, אין כל בסיס של אמת אובייקטיבית בדברים שטען כנגדו.הדברים שאמר וכתב הנתבע, כך נקבע, נועדו לגרום להפסקת פעילות התאגיד ולשים אותו ללעג בפני הציבור.
עוד נפסק, כי לא עומדת לנתבע הגנת תום הלב, באשר מרגע שהתנצל על דבריו בעבר, והתחייב שלא להוציא דיבתה רעה. עם זאת נקבע, כי ההתבטאויות של הנתבע ככל הנוגע לכניסתם של גורמי פשע לתחום איסוף הבקבוקים, נאמרו במסגרת שיח חופשי בעניין ציבורי, ואינן מהוות לשון הרע.
כן נקבע, כי מאמריו של הנתבע שפורסמו בעיתונות, נועדו כדי להשפיע על עמדות חברתיות וכלכליות בנוגע ליישום החוק ולקיים דיון ציבורי בנושא באופן לגיטימי, ואין לשלול מהנתבע את חופש הביטוי בפרט כאשר התאגיד יכול להציג את משנתו ולסתור את דעותיו של הנתבע.
לבסוף חויב הנתבע חויב לפצות את התאגיד ב 90,000 שקל בשל הפגיעה בשמו, לפרסם תיקון או הכחשה על דבריו בעיתון יומי, וכן לשאת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד של 25,000 שקל.
לפסק הדין בעניין תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ נגד דניאל מורגנשטרן
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.