בני זוג יפוצו ב-220,000 שקל על ״לידה שקטה״

בפסק הדין נקבע שבית החולים התרשל כשלא הנחה את היולדת לעקוב אחרי תנועות העובר. השופט התחשב בכך שאילו העובר היה נולד חי הוא לא היה בריא לחלוטין.

השופט אילן סלע קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו בני זוג נגד בית החולים מוקאסד שבמזרח ירושלים. בני הזוג הגיעו ב-2015 ללדת את בנם הבכור אך הוא נולד ללא רוח חיים. השופט דחה את טענת בית החולים כי הורה לאם לעקוב אחר תנועות העובר וקבע שהוא התרשל גם בניטור.

בני הזוג סיפרו כי הגיעו לבית החולים בשבוע ה-38 להיריון, לאחר ירידת מים. בקבלתם נבדקה האם על ידי רופא ובבדיקת אולטרסאונד נמצא שהעובר חיוני עם דופק תקין. התובעת חוברה למוניטור שתוצאותיו פורשו על ידי הצוות הרפואי כתקינות. לפיכך היא נותקה מהמוניטור למשך למעלה משלוש שעות. כשחוברה לאחר מכן שוב, האחות לא מצאה דופק עוברי והזעיקה רופא שביצע אולטרסאונד ומצא שהעובר מת ברחם. בהמשך בוצע זירוז לידה והעובר נמצא כשחבל הטבור כרוך פעמיים על צווארו.

התובעים טענו כי בית החולים התרשל ולא גילה בזמן את המצוקה העוברית, מה שגרם למות בנם. בחוות דעת רפואית שהגישו נטען כי תוצאות הניטור הראשון שנעשה לתובעת, שהיה תקין בתחילתו והפך לחשוד, חייב המשך ניטור רציף. בנוסף נטען כי היה על הצוות להזהיר את האם ולהדגיש בפניה כי עליה לעקוב אחר תנועות העובר.

בני הזוג סיפרו כי בעקבות האירוע איבדו את כל עולמם והתובעת לא התאוששה וסובלת עד היום מתסמונת פוסט-טראומטית קשה. הם הוסיפו כי לאחר האירוע עברה התובעת שלוש הפלות ורק לאחר מכן נולד להם תינוק בריא.

בית החולים הכחיש את הטענות והבהיר כי בוצעו לתובעת כל הבדיקות הנדרשות. לשיטתו, הניטורים שבוצעו לתובעת היו תקינים ולא הצביעו על כל אינדיקציות למצוקת העובר. עוד נטען כי התובעים לא מסרו לצוות בית החולים כרטיס מעקב היריון ואף הסתירו מידע.

טראומה קשה

השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים קבע כי במהלך שהותה בבית החולים לא נאמר לתובעת כי עליה לשים לב לתנועות העובר ולפנות לצוות בכל מקרה שהיא אינה מרגישה אותן. הוא הבהיר כי עדותה בנושא לא רק שלא נסתרה אלא מתחזקת מהעובדה שאין תיעוד בגיליון הרפואי לכך שהדברים נאמרו לה.

השופט הדגיש כי על בית החולים מוטלת חובה להנחות יולדת לעקוב אחר תנועות העובר והמחדל  בהקשר זה מהווה רשלנות. ״יש לזכור, כי מדובר היה בלידה ראשונה של התובעת, והמתח, כמו גם אי הידיעה, דרשה את הפניית תשומת לבה באופן מיוחד, לדברים שעליה לתת את דעתה״, כתב.

עוד כתב השופט כי לא ניתן לדעת מתי נערך הניטור השני לתובעת והאם הרופא המטפל בחן אותו, בהעדר חתימה. הוא קבע כי גם בכך התרשל בית החולים.

באשר לסכום הפיצוי כתב השופט כי אכן התובעים חוו טראומה קשה אך בדיקה של העובר לאחר לידתו העלתה ממצאים מחשידים לקטרקט דו-צדדי והגדלת כבד וטחול. ״אין ספק כי גם אם הוא היה נולד חי, הוא לא היה בריא לחלוטין״, נכתב בפסק הדין.

בסופו של דבר חייב השופט את בית החולים לפצות את התובעים ב-180,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 42,120 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד עידו שטובר, עו"ד יוסי טולדנו
• ב״כ הנתבעים: עו"ד מוסא עותמאן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין