בני זוג גרושים חתמו על הסכם למכירת דירתם בהמשך להסכם ממון. ההסכם נשלח לדיינים על ידי עורכת הדין של הבעל ואושר מבלי שקוים לגביו דיון. בית הדין הרבני הגדול קבע שאין לו תוקף משפטי
בשנה שעבר אישר בית דין רבני אזורי הסכם למכירת דירה משותפת של בני זוג גרושים, שנכרת בהמשך להסכם ממון, ונתן לו תוקף של פסק דין בלי לערוך לגביו דיון. כעת, בעקבות ערעור שהגישה האישה, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ביטל את האישור וקבע שאין לו תוקף משפטי. בפסק הדין הובהר כי מאחר שמדובר בעצם בהסכם ממון, היה על בית הדין הרבני לערוך דיון בנוכחות בני הזוג ולוודא שהם מבינים את כל תנאי ההסכם ואת השלכותיו לפני שאישר אותו.
בני הזוג התגרשו ב-2013 וכשנתיים לאחר מכן אישרו בבית הדין הרבני הסכם ממון שבמסגרתו נקבע בין היתר שהאישה תמשיך להתגורר עם הילדים בדירה המשותפת עד שהבן הקטן יגיע לגיל 18 – במרץ 2018. לאחר מכן הדירה תימכר ומהתמורה שמגיעה לאישה יקוזזו 22 אלף שקלים עבור דמי שימוש ראויים לתקופה זו.
בפועל, הזמן חלף, הדירה לא נמכרה והאישה המשיכה לגור בה. בשנה שעברה, הגיש בעלה תביעה לפירוק השיתוף בהתאם להסכם, שבמסגרתה דרש שתשלם לו גם עבור המגורים בדירה מעבר למועד שסוכם. האישה התגוננה בטענה שלא הייתה לה כל אפשרות למכור את הדירה כיוון שבעלה לשעבר נעלם. עוד היא הדגישה שמעולם לא הסכימה לשלם לו דמי שימוש מעבר לתקופה שנקבעה בהסכם.
בהמשך, התנהל בין בני הזוג לשעבר משא ומתן שבסופו עורכת הדין של הבעל שלחה לבית הדין הרבני הסכם מכר חתום והוא נעתר לבקשתה לאשר אותו ולתת לו תוקף של פסק דין – מבלי שזימן את הצדדים לדיון.
בהסכם המכר נקבע כי האישה תרכוש את חלקו של הבעל בדירה ותוסיף לתמורה 22 אלף שקלים עבור דמי שימוש בהתאם להסכם מ-2015. בנוסף, היא תשלם לו דמי שימוש עבור המגורים בדירה ממרץ 2018 ועד לחתימת ההסכם.
כשבועיים לאחר מכן הגישה האישה בקשה לביטול ההסכם בטענה שהוטעתה ומעולם לא הסכימה לשלם לבעלה דמי שימוש לתקופה שאחרי מרץ 2018. היא הדגישה שההסכם אושר מבלי שבית הדין בירר איתה שהיא מבינה את תנאיו.
בית הדין הרבני האזורי דחה את הבקשה אבל ערעור שהגישה על כך לבית הדין הרבני הגדול התקבל לאחרונה.
היה חייב לוודא
הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז קבעו כי הסכם המכר נחתם כהמשך ישיר להסכם הממון ונכתב בו במפורש שיש לאשר אותו בבית הדין הרבני. כלומר, מדובר למעשה בהסכם ממון שמחייב אישור של ערכאה משפטית ובלעדיו אין לו תוקף.
אישור כזה, קבעו הדיינים, יכול להינתן רק לאחר דיון בנוכחות בני הזוג. "חובת בית הדין לבחון שבני הזוג מבינים את האמור בהסכם ומודעים לחובות ולתוצאות הנובעות ממנו... רק אז, לאחר שבית הדין בדק ובחן את הדברים, שוחח עם בני הזוג והגיע למסקנה שהצדדים הבינו את שקיבלו ונטלו על עצמם בהסכם, יוכל בית הדין לאשר את ההסכם. ללא בדיקה ובחינה זו בית הדין מנוע מלאשר את ההסכם כפי שקובע החוק", כתבו.
בהתאם לכך, נקבע כי להסכם המכר אין תוקף משפטי. התוצאה היא שבית הדין הרבני צריך להמשיך לדון בטענות הצדדים בתביעת פירוק השיתוף שהגיש הבעל.
עו"ד אורי דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין