פסיקת העליון שהתקבלה לפני כשבוע הכירה בחיוב אם במזונות ילדיה במשמורת משותפת. בפסק דין שיצא ימים ספורים לאחר מכן, הסבירו דייני הרבני בבאר-שבע מדוע ההלכה הזו מעוותת ועלולה להביא אימהות לחרפת רעב.
בפסק דין שניתן חמישה ימים אחרי ההלכה החדשה בסוגיית מזונות ילדים מתחו דייני בית הדין הרבני בבאר שבע ביקורת על בית המשפט העליון וקבעו כי התקדים מתקן עיוות אחד בעיוות אחר ויוביל למשבר.
פסק הדין הרבני עסק בבקשת אב לפטור אותו ממזונות ילדיו בני 11 ו-8 בעקבות קביעת משמורת משותפת. בני הזוג, שהתגרשו ב- 2014, הסכימו בהסכם הגירושין שמזונות הילדים יעמדו על 3,800 שקל (1,900 שקל לילד), וכי משמורתם תהיה בידי אימם תוך שנקבעו להם זמני שהות עם אביהם. אך בהמשך הגיעו ההורים להסכמה על משמורת משותפת, ובעקבות זאת הגיש האב לבית הדין הרבני תביעה לביטול מזונות.
האב הסביר כי במצב שבו האחריות ההורית שלו ושל האם משותפת ושניהם משתכרים שכר דומה (כ-11,000 שקל בחודש), עליהם לחלוק באופן שווה בהוצאות הילדים: הוא יישא בהוצאות כשהם אצלו והאם כשהם אצלה.
אלא שהאם סירבה לשינוי. לטענתה, על אף האחריות ההורית המשותפת עדיין היא הנושאת העיקרית בעול הכלכלי של גידול הילדים בהתחשב בכך שבסך הכל התווסף לאב לילה אחד של לינה. היא טענה שהסכימה למשמורת המשותפת כדי לחזק את הקשר בין הילדים לבין אביהם אבל לא ייתכן שתוספת של לינה שבועית תהפוך את הקערה על פיה ותדון אותה לחיי עוני.
מזונות מידתיים
שלושת הדיינים, הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן הבהירו כבר בתחילת פסק הדין כי לפי דין תורה האחריות למימון צרכי הילדים מוטלת על האב בלבד לכל הפחות עד גיל 15, וזאת במטרה שלא לפגוע ביכולתה של האם להתפנות לצורכי הילדים.
"משמורת ואחריות הורית משותפת אינה יכולה לשמש כעילה לשחרור האב מחובתו לזון את ילדיו", כתבו הדיינים והוסיפו שטענת האב "היא המשך למגמות שונות המנסרות בחלל האוויר, שהן הפוכות מדין התורה ואם יתממשו חלילה יגרמו חרפת רעב לילדים רבים".
בתוך כך הדיינים הזהירו מפני מציאות שבה אבות יבקשו להשתמט מאחריותם המלאה לצורכי ילדיהם הקטינים. הם כתבו כי לאורך שנים נהגו למתוח ביקורת על כך שבבית דין רבני נפסקים לילדים מזונות נמוכים יותר מבית המשפט למשפחה. אלא שדווקא החיוב הגבוה במזונות גרם לכך שאבות רבים קרסו תחת עול כבד מנשוא – וקראו לשינוי. "והנה, עיוות זה "מתוקן" על ידי עיוות אחר, בו חיוב המזונות הולך והופך לשוויוני". אלא שלטעמם, "גם שיטה זו כקודמתה תוביל למשבר בו יידונו אימהות וילדים לחרפת רעב בשם השותפות בנשיאה בעול".
בנסיבות אלה הדיינים תהו האם לא עדיף להודות בטעות ולחזור לשיטת ההלכה שמטילה על האב חובה מוחלטת אך מחייבת אותו במזונות מידתיים שהולמים את מצבו הכלכלי ומותירים לו די למחייתו?
בסיכומו של דבר הדיינים קבעו שגובה המזונות שנקבע בין ההורים בהסכמה סביר ומשאיר לאב די והותר למחייתו. עם זאת, ולנוכח טענותיו בדבר שינויים לרעה בהכנסתו ובבריאותו, הם המליצו לו להגיש תביעה חדשה להפחתת מזונות.
ראוי לציין שהדיינים כתבו את פסק הדין עוד לפני פרסום ההלכה החדשה אך הבהירו שהם עומדים מאחוריו גם לאחר שעיינו בפסק הדין של העליון.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יצחק קארו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין