התקבלה תביעת רשלנות רפואית נגד כירורגים בבי"ח איכילוב, שביצעו בחולה סרטן פעולה שלא הייתה כלולה בהפניית האונקולוגים ולא הוצדקה במצבו
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים והוצאות בסך 148,500 לטובת לבנות חולה סרטן סופני שמת, לאחר שנלקחו ממנו ביופסיות מיותרות שלא לצורך אשר גרמו לדימום וסיבוכים, ובהמשך הובילו להידרדרות חמורה במצבו - עד לפטירתו. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה קבעה שההחלטה ליטול את הביופסיות מהווה רשלנות רפואית.
המנוח, אבי התובעות, אובחן ב-2015 כחולה בסרטן כליות. ביוני 2016 הוא אושפז במחלקה לניתוחי חזה בבית החולים איכילוב לצורך ביצוע פרוצדורה רפואית מסוימת, על רקע הצטברות נוזלים משמעותית בבית החזה, ומצוקה נשימתית אליה נקלע. למחרת האשפוז ביצעו הרופאים את הפרוצדורה, כאשר במהלכה נטלו מהמנוח ביופסיות.
בעקבות הפעולה, שביצעו הכירורגים על דעת עצמם, החל דימום שחייב פתיחה של בית החזה לצורך עצירתו. בסופו של יום, בשל הצורך לייצב את מצב החירום, לא ניתן היה להשלים את אותה פרוצדורה, והמנוח הוחזר לאשפוז. באמצע יולי 2016 הוא שוחרר לביתו, בהמשך הובא לבית החולים פעמיים נוספות על רקע מצוקה נשימתית, ולאחר שחרורו האחרון - גסס בביתו עד למותו, בגיל 87.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2018 נגד המדינה, עיריית תל אביב ושני הרופאים, טענו בנותיו ויורשותיו של המנוח כי הנתבעים התרשלו בעצם ההחלטה על נטילת הביופסיות, מבלי שהסתפקו בביצוע הפרוצדורה הרפואית שלשמה הופנה אביהן מלכתחילה. לטענתן בשל אי השלמת הפרוצדורה נגרם לאביהן סבל רב, והוא הפך לסיעודי עד למותו בייסורים. לשיטת השתיים ביצוע הביופסיות היה מיותר, חסר תכלית, וסיכן לשווא את אביהן.
מנגד טענו הנתבעים כי לקיחת הביופסיות במהלך הפרוצדורה היא פרקטיקה רפואית מקובלת, הנעשית בהתאם למדיניות המחלקה. לטענתם מדובר בפעולה בעלת סיכון נמוך ותועלת רבה והם פעלו בדיוק על-פיה, כאשר לא הייתה הוראת נגד כלשהי לביצועה.
פעולה פולשנית
השופטת אייכנשטיין שמלה קבעה כי הכירורגים הנתבעים לא פעלו כמצופה מהם בעצם החלטתם ליטול מהמנוח ביופסיות אגב ביצוע הפרוצדורה. "הוכח כי הנתבעים לא פנו לאונקולוגים בשום שלב עובר לביצוע הביופסיות לבירור אם קיים צורך בביצוע הפעולה", נכתב בפסק הדין.
בתוך כך ציינה השופטת שגם לשיטת ההגנה - נטילת ביופסיה הינה פולשנית יותר מהפרוצדורה אליה הופנה המנוח, ובעלת פוטנציאל לדימום. היא דחתה גם את טענת הכירורגים לפיה לא הייתה "הוראת נגד" לנטילת הביופסיות, "שכן לא מן הנמנע כי לו היו הנתבעים פונים לברר מול האונקולוגים כמצופה וכנדרש, אם יש מקום בכלל לנטילת ביופסיה או אם קיים סיכון מוגבר אצל המנוח - הייתה ניתנת להם הורייה נגד ביצוע הפעולה".
עוד הדגישה השופטת כי אף בהנחה שנטילת ביופסיה בחולים אונקולוגיים כעניין שבשגרה מתיישבת עם מדיניות המחלקה, ושמדובר בהחלטה שהיא בגדר שיקול דעתו של הכירורג, זה לא גורע מחובתו לבחון את מצבו של המטופל - ולא הוכח שהדבר נעשה במקרה של המנוח.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהנתבעים נהגו ברשלנות עם קבלת החלטתם על נטילת הביופסיות, ללא הפניה או התייעצות מקדימה עם גורם אונקולוגי. היא קבעה שבנות המנוח יפוצו ב-126,500 שקל בגין "נזק לא ממוני" ו"עזרה", בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעות: עו"ד נ. פוזנר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ל. ליברמן
עו"ד בוריס סברדליק
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.