ביהמ"ש: פסיקת העליון לגבי מזונות חלה גם כשאין משמורת משותפת

תביעה שנדונה בביהמ"ש למשפחה הביאה לאמירות מעניינות בנושא של מזונות ילדים בעקבות פסיקתו התקדימית של ביהמ"ש העליון מיולי האחרון. בגדול – מגמת השוויון נמשכת.

ביהמ"ש למשפחה בתל-אביב הכריע בתביעת מזונות ילדים שהגישה אישה נגד בעלה-לשעבר. פסק הדין של השופט ארז שני נגע בין היתר בשאלות האם בתי המשפט רשאים להחיל את הפסיקה התקדימית של העליון גם על תביעות שהוגשו לפניה והאם היא חלה גם במקרים שבהם אין משמורת משותפת על הילדים.

פסק הדין דן במקרה של הורים לתאומים כבני 7 שבשנים 2007-2013 התגוררו במדינת אחרת, ב-2013 הם התגרשו ובשנת 2016 שבו לחיות בישראל.

לפני שהתגרשו הם חתמו על הסכם שאושר בישראל על ידי השופט שני, במסגרתו סוכם כי האיש ישלם מזונות ילדים (כולל הוצאות מגורים) בסך 2,000 דולר לחודש, כל עוד האם גרה באותו מקום, ואם המשפחה תעבור למדינה אחרת – סכום המזונות יוקטן ל-1,000 דולר.

לאחר שחזרו ארצה ניהלו ההורים הליכים שונים, שבסופם נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם, וישהו אצל האב פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני.

מספר חודשים לאחר שהאם חזרה ארצה, היא הגישה תביעה בה ביקשה להגדיל את המזונות ולחייבו בתשלום הוצאות שונות בסכך כולל של 8,332 שקל בחודש.

שני הצדדים העלו טענות רבות. בגדול, האם-התובעת טענה שלנתבע כספים, חברות ונכסים רבים שאותם הוא מסתיר באמצעות אחרים, אולם השופט שני קבע שהאם לא הוכיחה את טענותיה.

מנגד, השופט אף דחה את גרסת האב-הנתבע לגבי השתכרותו ושוכנע כי יכולת ההשתכרות שלו עומדת על כ-10,000 שקל לחודש, והכנסתו הפנויה עומדת על 5,000 שקל לחודש, בעוד שהכסנתה הפנויה של האם מסתכמת בכ-3,000 שקל לחודש.

בהתאם להכנסות הצדדים והסדרי הראייה, השופט קבע כי בנוסף להשתתפות בהוצאות חינוך ובריאות, הנתבע ישלם מזונות בסך 3,000 שקל עבור שני הילדים, עד שיגיעו לגיל 18 ולאחר מכן 1/3 מסכום זה עד סוף שירותם הצבאי.

בנוסף, הנתבע חויב לשלם לנתבעת הוצאות מגורים (מדור) בסך 1,600 שקל לחודש, שהם 40% מ-4,000 שקל. בהקשר זה השופט מתח ביקורת על התובעת ששוכרת דירה יקרה ללא היגיון כלכלי, והסביר כי בכל מקרה "זכותה אומנם לבחור מדור יקר ובאזור יקר, אך הסך שיפסק יהא רק סך סביר".

לא חל על תיקים שהסתיימו

יש לציין כי המקרה עורר שאלות כלליות. התביעה הוגשה כאמור בשנת 2016 – האם יש בפסיקת העליון מ-2017 כדי להשפיע על סכומי המזונות? לעניין זה השופט ציין כי לדעתו יש להחיל את פסק הדין של העליון רטרואקטיבית אולם רק לתיקים שמתנהלים כעת – והמקרה הנדון בתוכם – אך לא לתיקים שבהם כבר ניתן פסק דין, שהצדדים הסתמכו עליו צדדים וכלכלו את צעדיהם בהתאם.

עוד שאלה מעניינת הייתה האם פסיקת העליון חלה גם על מקרים שבהם אין משמורת משותפת  כפי שהיה במקרה זה.

השופט סבר שכן, וציין כי "מאליו ברור, שכאשר בית-המשפט העליון, לא רק מודיע על שינוי הלכה, אלא טורח ומקדיש זמן לדבר בעיקרון השיוויון בין המגדרים, שאין כוונתו להותיר את ההלכה והכללים החשובים שנקבעו בה רק כמי שחלה על מגזר מצומצם שלגביו נקבעה 'משמורת משותפת'. במילים אחרות, הקביעה המשפטית אינה רק למקרים של משמורת משותפת".

לנוכח הפער שבין סכום התביעה לסכומים שנפסקו, השופט החליט שלא לחייב אף צד בהוצאות משפט.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין