האם טענה כי ביצעה את המהלך החד צדדי מכיוון שפחדה שהאב יפגע בה. בית המשפט הבהיר כי היה עליה לפנות בבקשה מתאימה בטרם המעבר
השופט אריאל ממן קיבל לאחרונה בקשה של אב להורות לאמם של שני ילדיהם לחזור לגור בעיר המגורים המקורית או בקרבתה. לפני כמה חודשים האם לקחה את הקטינים ועברה לגור בבית הוריה המרוחק 132 ק״מ מבית המשפחה. היא טענה כי חששה מהאב שאיים כי יעלים אותה לאחר שגילה כי בגדה בו. השופט כתב כי פעולתה החד צדדית של האם שניתקה את הקטינים מסביבתם המוכרת ומאביהם פגעה בהם.
האב ביקש להשיב את ילדיו, כבני 3 ו-5 לעיר מגוריהם. הוא סיפר כי חודשיים קודם לכן, באישון לילה, האם העתיקה את מקום מגוריה יחד עם הילדים לבית הוריה, המרוחק כ-132 ק״מ מביתם. זאת, ללא ידיעתו או הסכמתו. עוד לדבריו, מאז המעבר הילדים אינם שוהים במסגרת חינוכית.
לטענת האב, הותרת הקטינים במקום מגוריהם הנוכחי פוגעת ברצונו לקיים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווה.
האם טענה מנגד כי עברה מסכת השפלות ואיומים שהחריפה בעת האחרונה ושיאה בפגיעה בפרטיותה והשחרת שמה. לדבריה, האב איים עליה שככל שלא תחתום על הסכם גירושין מקפח, הוא יפרסם תמונות אינטימיות שלה ואת דבר בגידתה בו, "יעלים" אותה ואת הגבר שאיתו בגדה, ויירה בעצמו.
בפברואר השנה הוגש דיווח עו"ס סדרי דין, בהמשך לוועדת תסקירים שהתקיימה בעניינם של הצדדים. במסגרת הדיווח תואר כי הוועדה רואה בחומרה את העובדה כי הקטינים "יושבים בבית מזה שלושה וחצי חודשים ונותקו ממערכת החינוך ומחבריהם".
הוועדה התרשמה כי ככל שיש ממש בטענת המשיבה לפיה המבקש השמיע איום כלפיה, מדובר באירוע בודד, שלא חזר על עצמו ואף לא קדמו לו אירועים דומים בעבר. הוועדה ציינה כי הפחד מפני האב השתלט על האם "ומנהל" אותה וכי מדובר בפחד לא ריאלי ולא מוצדק.
הומלץ כי ההורים ינהלו ביניהם הורות משותפת וחלוקת זמני השהות של הקטינים תהיה שוויונית.
אינם פוקדים מסגרות חינוכיות
השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בבאר שבע הבהיר כי בנסיבות בהן האם קבעה עובדה מוגמרת בעניין מקום מגורי הקטינים, ועשתה זאת ללא שהוגשה בקשה מטעמה להתיר לה את המעבר ובטרם נערכה בחינה יסודית של טובת הקטינים, נמנעה מבית המשפט בחינה יסודית ומעמיקה של טובת הקטינים בטרם ביצוע המעבר.
״עיון בדיווח עו"ס לסדרי דין אינו מעניק לביהמ"ש תמונה רחבה דיה, בוודאי לא כזאת המצדיקה את המעבר, גם לא למפרע״, כתב.
השופט הוסיף כי התנהלותה של האם והאופן בו בחרה לבצע המעבר באבחה חדה ומבלי שהקטינים נערכו לכך, תוך ניתוק הילדים מהמסגרות, מהסביבה הטבעית והחברתית שלהם ואף מבית המגורים אליו הורגלו, מהווה פגיעה בטובת הקטינים, זאת בד בבד עם פגיעה והתעלמות ממעמדו של האב כאפוטרופוס טבעי לקטינים ויש לגנות התנהלות זו.
עוד הדגיש השופט כי אין די בצידוק שנתנה האם לאופן בו פעלה, חשש מאלימות האב, שכן זה אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הוועדה ואף לא הוכח.
בנסיבות אלה קיבל השופט את הבקשה והורה לאם להשיב את הקטינים למגוריהם בעיר הקודמת או במרחק של לא יותר מ-20 ק״מ ממנה בתוך 14 יום.
האם חויבה בהוצאות בסך 1,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 2,500 שקל.
- ב״כ המבקש: עו״ד אלינור אדרי
- ב״כ המשיבה: עו״ד יעקב מלכה, עו״ד לירון מלכה
עו״ד חיים שכטר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין