אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' פלונית

פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 16/05/2022 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
7679-12-21
02/05/2022
בפני השופט:
אריאל ממן

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד אלינור אדרי
המשיבה:
פלונית
עו"ד יעקב מלכה ולירון מלכה
החלטה

 

 

לפני בקשת אב להשבת ילדיו א' וב', קטינים כבני 5 ו-3 וחצי לעיר מגוריהם בעיר א'.

 

  1. האב עותר למתן צו עשה שיורה לאם להשיב את שני ילדיהם הקטינים מהעיר א' לעיר ב'.

     

  2. מהבקשה עולה כי האם העתיקה מקום מגוריה ביחד עם הקטינים לבית הוריה בעיר ב' כחודשיים לפני הגשת הבקשה וזאת לטענת האב, ללא ידיעתו וללא קבלת הסכמתו לכך.

    עוד טוען האב כי מאז המעבר הקטינים אינם שוהים במסגרת חינוכית.

     

  3. בהליך י"ס בו נקט האב בביה"ד הרבני האזורי בב"ש, הגיש בקשה לסעד דחוף בנוגע לקטינים ועתר למתן צו להחזרת הקטינים לעיר א'.

    ביום 21.10.20221 התקיים דיון במסגרת ההליכים בי"ס ומהחלטת ביה"ד עולה כי הושגה הסכמה בעניין זמני שהות של הקטינים אצל האב בנוכחות אבי המשיבה, בקרבת בית הורי האם. כמו"כ וניתן צו לעריכת תסקיר ראשוני ע"י עו"ס לס"ד בעיר ב'.

     

  4. ביום 21.12.2021 ניתנה החלטת המותב הקודם, לפיה בשים לב לכך שהקטינים שוהים בעיר ב' מזה מספר חודשים ונוכח זאת כי בסוגיית מקום מגורי הקטינים התנהל הליך י"ס תוך מעורבות עו"ס לס"ד, יש להמתין לקבלת דיווח עו"ס לסדרי דין הכולל המלצת בנוגע לחלוקת זמני שהות וכן תסקיר בנוגע לסוגיית מקום מגורי הקטינים.

     

    טענות הצדדים בתמצית:

  5. לדברי המבקש, המשיבה העתיקה את מקום מגורי הקטינים ללא ידיעתו וללא הסכמתו, תוך ניתוק הקטינים מסביבתם הטבעית וממסגרות החינוך ותוך פגיעה בטובת הקטינים; הותרת הקטינים להתגורר בעיר ב' פוגעת בתביעתו לקיים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שווה.

     

  6. תחילה, טענה משיבה טענת חוסר סמכות, אך חזרה בה מטענה זו (ראו: עמ' 1, ש' 21-22 לפרוטוקול הדיון מיום 6.4.2022); לגופו של עניין טענה המשיבה כי עברה מסכת השפלות ואיומים שהחריפה בעת האחרונה ושיאה בפגיעה בפרטיותה והשחרת שמה ובגין כל אלו נאלצה לעזוב את בית המגורים ואת העיר א'; המבקש פעל על מנת לנשל אותה מזכויותיה וחתר להחתים אותה על הסכם גירושין מקפח ואיים עליה שככל שלא תעשה כן הוא יפגע בה; יש לתת משקל רב להמלצת וועדת התסקירים שהמליצה על העתקת מקום מגורי הקטינים לעיר ג' (ראו: להלן), אך דחתה את ממצאי הוועדה שסברה כי הפחד שהביא אותה לעזוב את הבית היה לא מוצדק.

     

    דיווח עו"ס לסדרי דין:

  7. ביום 13.2.2022 הוגש דיווח עו"ס סדרי דין, בהמשך לוועדת תסקירים שהתקיימה בעניינם של הצדדים ביום 26.1.2022.

     

  8. במסגרת הדיווח תואר כי הוועדה רואה בחומרה את העובדה כי הקטינים "יושבים בבית מזה שלושה וחצי חודשים (נכון לאותו מועד. א.מ.) ונותקו ממערכת החינוך ומחבריהם".

     

  9. עוד עולה מהדיווח, כי לטענת המשיבה, עקב טענות לאלימות מילולית מצד המבקש, אשר יצרו אצלה תחושת פחד, היא עזבה במפתיע את בית המגורים בעיר א' ועברה להתגורר בבית הוריה והילדים מנותקים מביתם הקודם ומהמסגרות בה בעת שהאב מתגורר בבית הוריו ודירתם המשותפת של הצדדים עומדת ריקה.

     

  10. הועדה התרשמה כי ככל שיש ממש בטענת המשיבה לפיה המבקש השמיע איום כלפיה, מדובר באירוע בודד, שלא חזר על עצמו ואף לא קדמו לו אירועים דומים בעבר.

    הוועדה התרשמה עוד כי הפחד מפני האב השתלט על האם "ומנהל" אותה וכי מדובר בפחד לא ריאלי ולא מוצדק.

     

  11. הוועדה התרשמה כי האב יכול וכשיר לראות את ילדיו באופן נרחב והם אף זקוקים לו להתפתחותם התקינה. הוועדה קבלה על כי רצף הגידול של הקטינים נקטע באבחה חדה וסברה כי יש להחזיר לקטינים את הרציפות והקביעות והוצע להורים לעבור ולהתגורר בסמיכות ולנהל הורות משותפת.

     

  12. לנוכח המחלוקת בין הצדדים ושעה שהאב עמד על כך שהקטינים ישובו להתגורר בעיר א' בעוד האם הסכימה למעבר למקום מגורים באמצע הדרך (בעיר ג') אך סירבה לשוב להתגורר בעיר א', הומלץ לאפשר לאם לרשום את הקטינים למסגרת חינוכית בעיר ג' ובמידה שהאם לא תעבור לעיר ג', הומלץ על החזרת הקטינים למסגרות חינוכיות בעיר א'.

     

  13. כך ולצד המלצה דלעיל בעניין מקום המגורים, הומלץ כי ההורים ינהלו ביניהם הורות משותפת וחלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם תהא שוויונית.

     

  14. ביום 10.3.2022 הועבר התיק להתברר בפני.

     

  15. ביום 6.4.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקרו הצדדים ונשמעו סיכומים בע"פ.

     

    עדות האב בתמצית:

  16. האב הכחיש בתוקף כי נקט באלימות כלשהי כלפי האם והסביר כי התקין מצלמות גלויות בחללים ציבוריים (גינה וסלון) בלבד ובידיעת המשיבה והכחיש בכל תוקף כי פרסם ברבים דברים אינטימיים שנקלטו במצלמות. האב אישר כי פנה למצ"ח לחקור את מערכת היחסים בין האם לבין מפקדה והציג בפניהם דו"ח חוקר, אך הכחיש הצגת תמונות אינטימיות.

     

    עדות האם בתמצית:

  17. המבקש איים עליה שככל שלא תחתום על הסכם גירושין מקפח, הוא יפרסם תמונות אינטימיות שלה ואת דבר בגידתה בו, "יעלים" אותה ואת זה שבגדה איתו ויירה בעצמו. לדבריה לא ידעה שקיימות מצלמות בבית.

    המבקש אף פנה למצ"ח בבקשה לחקור את המשיבה אודות בגידתה עם המפקד שלה, תוך ניצול יחסי מרות (טענה שאושרה כאמור במסגרת חקירת המבקש).

    למשיבה לא היה הסבר הגיוני מדוע לא בחרה לעבור להתגורר בערים ... או ..., הסמוכות לעיר המגורים המקורית, וחלף כך מבקשת לעבור לעיר ג', זאת למעט העובדה כי העיר ממוקמת באמצע הדרך בין העיר א' לבין עיר מגורי הוריה- ב' ודבקה בהמלצת מחלקת הרווחה לפיה היא צריכה להתגורר בעיר ג' דווקא.

     

    המשיבה לא נתנה כל הסבר שיכול להניח את הדעת מדוע עד כה לא פנתה לבית המשפט בבקשה להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטינים וזאת הגם שראתה כי המבקש מתנגד לכך.

     

    סיכומי ב"כ המבקש בתמצית:

  18. טובת הקטינים לחזור לעיר א' לאלתר; הצעת הוועדה כי האם תעבור לעיר ג' משרתת את טובתה של האם בלבד ולא של הקטינים; אין בטענת האם לאיומים מאומה, הדברים נחקרו גם על ידי המשטרה וגם על ידי עו"ס לסדרי דין וועדת התסקירים ונדחו; בעיר א' נמצאים כל מעגלי התמיכה של הקטינים; הקטינים עצמם מבקשים לחזור לעיר א', עד כי כל מפגש שלהם עם המבקש מלווה בדמעות; האם "חטפה" את הקטינים באישון ליל, תוך הערמה על האב ותוך גרימת נזק לקטינים.

     

    סיכומי ב"כ המשיבה בתמצית:

  19. המבקש משוכנע שהמשיבה בגדה בו עם החבר הכי טוב שלו ומונע אך ורק מתוך נקמה במשיבה והדבר בא לידי ביטוי בהסכם הגירושין המקפח עליו ביקש להחתים את המשיבה; המשיבה הרגישה מאוימת וברחה לבית הוריה מפחד שהמשיב יפגע בה; הצדדים הגיעו להסכמה בבית הדין הרבני לפיה האם תמשיך להתגורר בעיר ב' ונקבעו הסדרי שהות בראי הסכמה זו; בקשת המבקש הוכרעה בהחלטת המותב הקודם מיום 21.12.2021; לא ניתן להתעלם מהמלצת וועדת התסקירים שהמליצה על העתקת מגורי הקטינים לעיר ג' ועל רישומם למסגרות חינוכיות שם והתנגדות המבקש להמלצה זו מונעת, כאמור, ממניעי נקם בלבד.

     

    דיון והכרעה:

  20. בעת דיון בקביעת מגורים של ילדים כאשר קיימת מחלוקת בין הוריהם, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן : "החוק") הוא נקודת המוצא החוקית.

     

  21. סעיף 14 לחוק קובע כי :

    "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

     

  22. סעיף 15 לחוק מגדיר את חובות ההורים:

    "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

     

  23. סעיף 18 לחוק קובע את הדרך לקבל החלטות בעניינם של ילדים:

    "(א) בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו."

     

  24. סעיף 19 קובע:

    "לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון."

     

  25. סעיף 25 לחוק מנחה מהו האופן בו צריך להכריע בהעדר הסכמה:

    "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

     

  26. במסגרת י"ס (משפחה נצרת) 71706-11-21 פלוני נ' פלונית (נבו, 15.01.2022)‏‏ הגדיר כב' השופט א. זגורי בתמצית את העקרונות החוקיים והמשפטיים העולים מהוראות החוק המובאים לעיל:

     

    "35.1. שני ההורים אפוטרופוסים טבעיים של הילד. מעמדם שווה. אין עדיפות למי מהם בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות.

    35.2. קביעת עניין מקום מגורים של הקטין היא חלק מענייני האפוטרופסות.

    35.3. ככזו היא צריכה להיעשות בהסכמת ההורים. הסכמה זו יכולה להינתן מראש או להיעשות למפרע, בפירוש או מכללא. כל עוד לא הוכח ההפך, חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו.

    35.4. אם לא הגיעו ההורים להסכמה על בית המשפט להכריע בעניין לפי מבחן טובת הילד."

     

  27. בשעה שאבן הבוחן המרכזית לבחינת טענות הצדדים שבפני היא טובת הקטינים, אביא להלן בתמצית את עיקרי הדברים העולים מן הכתובים;

     

  28. הוי ידוע כי "עיקרון טובת הילד" הוא עיקרון כללי ואמורפי שהשופט נדרש למלאו בתוכן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, תוך התייחסות לטובת הילד הקונקרטי שבפניו (ראו: בג"צ 5229/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים פ"ד נה(1) 453 בעמ' 463 (1998)).

     

  29. בעת בחינת טובתם של קטינים בעניין העתקת מגורים‏ "השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם, השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור, ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה." (ע"מ (מחוזי באר שבע) 119/08 פלוני נ' פלונית (נבו, 13.08.2008)‏).

     

  30. עוד חשוב להדגיש כי שיקולי טובת הקטין מאפילים על טובת הוריו:

     

    "השיקול המרכזי העומד לנגד עיני בית המשפט בעניינים הנוגעים לקטין היא טובתו, תוך שאיננו מתעלמים בכך שטובת הקטין קשורה לחיים סבירים, נוחים ושלווים – כמו גם אושרם - של שני הוריו. ואולם, כאשר מתגלה מתח בין טובת הקטין לבין צרכיו האישיים של מי מההורים, שיקולי טובת הקטין הם המכריעים" (ראו עמ"ש (מחוזי-מרכז) 33666-01-21 א.כ. נ' א.ב. (נבו, 31.5.2021).

     

     

  31. הלכה היא שסוגיה של העתקת המגורים נדרשת לבחינה מעמיקה:

    "הקושי הגלום בהכרעה בבקשה להתיר הגירתו של קטין אין לו שיעור וזאת בעיקר מאחר שבית המשפט נדרש להעריך מהי טובתו הקונקרטית של הילד. הערכה זו מבקשת להתחקות אחר מרקם יחסים משפחתי עדין, רגיש ומורכב, אחר חפצם, יכולותיהם, רצונותיהם ועניינים שבנפשם של הקטין ושל הוריו. היא מבקשת לרדת לעומק היחסים שבין אב ליוצא חלציו, שבין אם לפרי בטנה, ולהעריך את עצמת הקשר ביניהם, את חוסנם הנפשי והרגשי להתמודד עם כל אחד מן התרחישים השונים שעשויים להיווצר. בית המשפט המתבקש לאשר הגירת הקטין נדרש להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות הדעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת טובתו של הקטין. מדובר אפוא בהכרעה המפנה פניה אל העתיד, אל הבלתי נודע, ואשר מבקשת את בית המשפט לקבוע היכן ייטב לקטין. מיומנויות "נבואיות" מעין אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר. קושי זה, והעובדה שרישומה של ההכרעה יוותר חקוק בגורלו של הקטין ויתווה במידה רבה את מהלך חייו, כמו-גם ההשפעה העצומה שיש לה על חייו של כל אחד מן ההורים, מחייבים כי הכרעה תתקבל רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לקבלת ההחלטה. אכן, בהכריעו בשאלת טובת הילד שומה על בית המשפט ליתן החלטתו בראש ובראשונה בהתבסס על עובדות המקרה שבפניו, ולאחר שהתבררו כל הנתונים הצריכים לעניין ונבחן כל נזק אפשרי לטובתו של הילד שגורלו נתון להכרעת בית המשפט ... כל אלה מצריכים את בית המשפט להיעזר במומחים מקצועיים." (פסקה 13 לפסק דינה של השופטת ארבל בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (נבו, 2006) (ההדגשות אינן במקור. א.מ.)).

     

  32. גם ברמ"ש (מחוזי ב"ש) 799-09-18 ש.א. נ' ח.א. (נבו, 5.11.2018) נכתב:

     

    "על פי רוב, בהעדר דחיפות מיוחדת, לא תתקבל החלטה על העתקת מקום מגורים לפני השלמת הבירור אודות טובת הקטינים" (עמ' 10 לפסק דינה של השופטת גאולה לוין).

     

  33. עוד מצאתי להוסיף בעניין טובת הקטינים ובמיוחד בשעה שכך הומלץ על ידי וועדת התסקירים- טובתם של קטינים בכלל מחייבת קשר רציף, משמעותי וקרוב עם שני הוריהם ועל כן יש לעשות המרב כדי להבטיח ששני ההורים ימלאו את תפקידם המשמעותי בחיי הקטינים, יגדלו אותם ויממשו את אחריותם ההורית (ראו: י"ס (משפחה נצרת) 71706-11-21 פלוני נ' פלונית (נבו 15.01.2022)‏ וכן ראו סעיף 3.1.9.2 לדו"ח הביניים של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין בעמ' 34).

     

  34. הנה כי כן, בנסיבות בהן האם קבעה עובדה מוגמרת בעניין מקום מגורי הקטינים, עשתה זאת ללא שהוגשה בקשה מטעמה להתיר לה את המעבר ובטרם נערכה בחינה יסודית של טובת הקטינים, נמנעה, דה פאקטו, מבית המשפט בחינה יסודית ומעמיקה של טובת הקטינים בטרם ביצוע המעבר ונכפה הצורך בהכרעה מהירה, ללא שיש בידי ביהמ"ש את מכלול הנתונים וההשלכות הנובעות מהמעבר המדובר.

     

  35. גם עיון בדיווח עו"ס לסדרי דין אינו מעניק לביהמ"ש תמונה רחבה דיה, בוודאי לא כזאת המצדיקה את המעבר, גם לא למפרע. עיון מדוקדק בדיווח מלמד כי מסקנותיו הותאמו בדיעבד למעבר החד צדדי של האם ולכל הפחות בעניין ההמלצה להתיר מעבר לעיר ג', זו נעשתה ללא בחינה יסודית של טובת הקטינים, וללא שבוצעה השוואה לדרישת האב ורצונו כי הקטינים ימשיכו להתגורר בסביבתם הטבעית או בסמוך לה.

     

  36. בנסיבות אלה לא מצאתי כל הצדקה לקבל את ההמלצה להתיר המעבר לעיר שלישית רק בגלל שבכך מעוניינת האם וללא שנערכה בדיקה יסודית של ההשלכה של המעבר על טובת הקטינים והשוואת טובה לכאורית זו לטובתם באם ימשיכו להתגורר בעיר מגוריהם המקורית.

     

  37. הדיווח לוקה בחסר גם לנוכח הפער בין מסקנותיו. שכן העתקת מקום המגורים לעיר ג', המצויה במרחק של כ- 82 ק"מ ובמרחק של כשעה נסיעה מבית האב, תפגע בהכרח ביכולת של הצדדים לקיים את ההמלצה השנייה שבדיווח- אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית, כאשר ביחס להמלצה זו הייתה תמימות דעים בוועדה, כי היא משרתת את טובת הקטינים, הזקוקים לנוכחות קרובה של אביהם לצורך התפתחותם התקינה.

     

  38. התנהלותה של האם והאופן בו בחרה לבצע המעבר באבחה חדה ומבלי שהקטינים נערכו לכך, תוך ניתוק הקטינים מהמסגרות (שכן הקטינים אינם פוקדים מסגרות חינוכיות משך חודשים ארוכים), מהסביבה הטבעית והחברתית שלהם ואף מבית המגורים אליו הורגלו, מהווה פגיעה בטובת הקטינים, זאת בד בבד עם פגיעה והתעלמות ממעמדו של האב כאפוטרופוס טבעי לקטינים ויש לגנות התנהלות זו.

     

  39. אין די בצידוק שנתנה האם לאופן בו פעלה- חשש מאלימות האב, שכן זה אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הוועדה ואף לא הוכח.

     

  40. גם אם יש ממש בטענה לפיה האם אינה יכולה להמשיך להתגורר בעיר א' עקב הפגיעה בשמה הטוב, לנוכח פרסום מעשיה על ידי האב, לא נהיר מדוע לא בחרה האם בעיר אחרת הסמוכה לעיר המגורים המקורית, תוך פגיעה פחותה בקשר של הקטינים עם האב ובאופן שאף מוסכם עליו (ראו: עמ' 8, ש' 29 לפרוטוקול) וחלף כך, בחרה להעתיק מקום המגורים של הקטינים למרחק של כ- 132 ק"מ מבית האב.

     

  41. חשוב להדגיש כי גם אם טענות המשיבה לאלימות לכאורית ופגיעה בשמה הטוב מצדיקות לשיטתה מעבר של מגוריה שלה, עדיין לא מצדיק הדבר עשיית דין עצמית והעתקת מקום מגורי הקטינים והיה עליה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה בטרם ביצוע המעבר.

     

  42. כך גם לא מצאתי כי יש הצדקה לקבל את רצון האם לעבור להתגורר בעיר רנדומאלית "באמצע הדרך" בין עיר מגורי הקטינים לבין עיר מגורי הוריה, תוך ניתוק שני של הקטינים מהסביבה אליה הורגלו בחודשים האחרונים (לאחר הניתוק שבוצע מלכתחילה באבחה חדה מבית הצדדים ומסביבתם הטבעית) בטרם נעשתה בדיקה מעמיקה של הדברים, אותה ניתן יהיה לעשות כאשר הקטינים שוהים בקרבת שני הוריהם.

     

  43. למעלה מן הצורך ומשהחלטת ביהמ"ש מיום 21.12.2021 מדברת בעד עצמה, אבהיר כי לא מצאתי ממש בטענת האם לפיה הבקשה הוכרעה זה מכבר בהחלטת המותב הקודם מיום 21.12.2021, שכן עיון בהחלטה זו מלמד כי ההכרעה בבקשה נדחתה למועד בו יונח בפני ביהמ"ש תסקיר וזה הונח כאמור אך ביום 13.2.2022 ומכאן החלטתי זו.

     

  44. כך גם לא מצאתי לקבל את הטענה לפיה הסכמת המבקש לקביעת הסדרי שהות בסמוך למקום מגורי הורי האם, הינם הסכמה מכללא למעבר וכי מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

     

  45. לאור כל האמור, אני מקבל את בקשת האב ומורה על השבת הקטינים למגורים בעיר א' או במרחק של לא יותר מרדיוס של 20 ק"מ וזאת בתוך 14 יום מהיום.

     

  46. ב"כ הצדדים יתאמו את חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריהם, בראי חזרת הקטינים לעיר א'.

     

  47. אני מורה לצדדים להתחיל להשתתף בתוכנית הדרכה הורית אצל גורם שתמליץ ותקבע עו"ס לסדרי דין בעיריית א'.

     

  48. עד למעבר הקטינים כאמור, הסדרי השהות יתקיימו במתכונת הקודמת.

     

  49. אין בהחלטה זו כדי לחסום האם מלבקש בעתיד העתקת מקום מגורים, בראי טובת הקטינים.

     

    בנסיבות אלה, המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

     

    המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולעו"ס לסדרי דין בעיריית א' ובעיריית ב' ותסגור התיק.

     

    ההחלטה מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים ושמות הצדדים, בכפוף לתיקוני עריכה.

     

    ניתנה היום, א' אייר תשפ"ב, 02 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ