עונש קל לבעל שחנק ואיים על אשתו כשביקשה להתגרש

האירוע האלים התרחש לפני כשנתיים בשעת לילה מאוחרת במהלך ויכוח. בית המשפט התחשב בתהליך השיקום שעבר הבעל והסתפק במאסר על תנאי והתחייבות

השופט גיא אבנון גזר לאחרונה ענישה צופה פני עתיד על גבר כבן 35 שתקף את אשתו ב-2020. במהלך האירוע האישה אמרה לבעלה שהיא רוצה להתגרש והוא בתגובה איים עליה, חנק אותה והצמיד נשק לראשו. השופט ציין שהנאשם לקח אחריות על מעשיו והשתתף בהליך טיפולי ממושך. בסופו של דבר נגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה.

לפי כתב האישום המתוקן בו הודה הבעל, בדצמבר 2020 בסמוך לחצות הלילה, בהיותם בביתם, פרץ ויכוח בין בני הזוג במהלכו אמרה לו האישה כי היא רוצה להתגרש ממנו וביקשה שייצא לישון מחוץ לבית או שהיא תצא.

בתגובה, החל הנאשם לצעוק לעברה ״תראי מה נתתי לך, השארת אותי בלי כלום...לא כדאי לך להאיץ בי״, תוך שהכניס לנרתיק אקדח אותו החזיק ברישיון. האישה השיבה: ״תרצח אותי, גם ככה לא נשאר לי כלום״. אז תפס הבעל את אשתו בצווארה בשתי ידיו בתנועת חניקה, והורידה לכיוון הרצפה. לאחר מכן הוא פנה לקחת כרית ושמיכה כדי לישון ברכבו והאישה ניצלה את ההפוגה, נמלטה לרחוב והזעיקה משטרה.

בתסקיר שירות המבחן נכתב כי בעקבות הליכי המעצר הנאשם עבר טיפול אינטנסיבי בן 7 חודשים בבית נועם. עוד נכתב כי הוא נעדר הרשעות קודמות, השלים בגרות מלאה ותואר ראשון, ושירת כלוחם קרבי.

במסגרת הטיעונים לעונש המדינה הדגישה את אלמנט ההפחדה שבמעשי הנאשם. היא ציינה שהנאשם סירב להמשיך בטיפול אינטנסיבי וכי בתסקיר המבחן נקבע שעדיין נשקף ממנו סיכון. לפיכך היא עתרה לגזור עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

מנגד, באת כוח הנאשם הפנתה לכך שמדובר באירוע אלימות קצר מאוד, ספונטני ולא מתוכנן, שהחל והסתיים כהרף עין. היא הוסיפה כי בריחת המתלוננת מהבית ופנייתה למשטרה לא נעשו עקב חשש כי יפגע בה, אלא מחשש שיפגע בעצמו. הסנגורית ביקשה לבטל את הרשעת הנאשם ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד.

הנאשם עצמו קיבל אחריות על המעשה, הכיר בחומרתו והביע בושה וחרטה.

קיבל אחריות

השופט גיא אבנון מבית משפט השלום בנתניה קבע שנסיבות האירוע אינן ברף חומרה גבוה ומידת הסיכון שנשקפה למתלוננת אינה גבוהה.

לאחר סקירת הפסיקה הרלוונטית קבע השופט שממתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל.

עוד הוא קבע כי עניינו של הנאשם אינו נמנה על המקרים החריגים שבחריגים המצדיקים הימנעות מהרשעה.

השופט הדגיש שהנאשם הודה במיוחס לו, קיבל אחריות וחסך זמן שיפוטי. כמו כן, מדובר בצעיר בעל רקע נורמטיבי שהאירוע וכתב האישום טלטלו כהוגן את חייו. הוא הוסיף שהמתלוננת והנאשם גרים יחד, משתתפים בטיפול ומשתדלים לשקם את חייהם.

בנוסף כתב השופט כי לא ניתן להתעלם מתקופת המעצר הממושכת (73 ימים) בה היה נתון הנאשם מאחורי סורג ובריח.

בסופו של דבר השופט גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות בסך 2,000 שקל להימנע מביצוע עבירת אלימות או איומים במשך 3 שנים.

• ב״כ המאשימה: עו"ד אלמוד בן חמו, עו"ד חן זערור
• ב״כ הנאשם: עו"ד מירי כהן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין