מהנדס ברפא"ל התאבד: בת זוגו תזכה בפיצויי הפיטורים

בית הדין לעבודה בתל-אביב דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא הוכח שהשניים היו ידועים בציבור. בית הדין הארצי הפך את ההחלטה.

פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה קבע בדעת רוב כי זוגתו של מהנדס ברפא"ל, ששם קץ לחייו 8 חודשים אחרי שעברו לגור יחד, הייתה הידועה בציבור שלו וזכאית לקבל את פיצויי הפיטורים שצבר ב"הפניקס" ו"מגדל". בעוד שבבית הדין לעבודה נקבע כי תקופת המגורים הקצרצרה שוללת את האפשרות שבני הזוג היו ידועים בציבור, בבית הדין הארצי נקבע כי הסכם ממון שנכרת ביניהם מעיד באופן חד-משמעי על כך שראו את עצמם כבעל ואישה.

ב-2013, אחרי היכרות של שנה, עברה בת הזוג להתגורר עם המנוח, עד אז רווק מושבע, והשניים ערכו הסכם ממון שקבע משטר של הפרדה כלכלית. זמן קצר קודם לכן ערך המנוח צוואה שבה הוריש את כל נכסיו לאחותו ושתי בנותיה, ואף מינה את אחותו למוטבת היחידה בשתי פוליסות ביטוח מנהלים שנערכו לו מטעם העבודה.

כ-8 חודשים לאחר שעברו להתגורר יחד נעלם המנוח מהבית ולבסוף נמצא בבית אמו ללא רוח חיים.

לפני כשנתיים עתרה בת הזוג להכיר בה כידועה בציבור של המנוח הזכאית לקבל את רכיב הפיצויים שנצבר בפוליסות הביטוח. אחותו של המנוח הגישה מצידה תביעה נגדית שבה עתרה להורות על שחרור מלוא הכספים לידיה –  כמוטבת בפוליסות.

בית הדין לעבודה קיבל את תביעת האחות, ודחה את תביעתה של בת הזוג לאחר שקבע כי לא הוכיחה שהייתה הידועה בציבור של המנוח בין היתר לנוכח הסכם הממון שקבע הפרדה רכושית והתקופה הקצרצרה בה חיו יחד.

עומק הרגשות לא רלוונטי

ערעור שהגישה בת הזוג על פסק דין זה התקבל לאחרונה בדעת רוב של השופטים רועי פוליאק ולאה גליקסמן ונציגי הציבור ירון לויזנון ודן חן, כנגד דעתה החולקת של השופטת חני אופק-גנדלר.

השופט פוליאק, שפסק דינו הביע את עמדת הרוב, התבסס בעיקר על הסכם הממון שהעיד לטעמו כי המערערת והמנוח מיסדו את מערכת היחסים ביניהם.

השופט קבע כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמנוח והמערערת הצהירו בהסכם שהם מעוניינים לחיות יחד כבעל ואישה, ידועים בציבור, ולנהל משק בית משותף. לטעמו, ההפרדה הרכושית היא רק חלק אחד מהמשוואה וממילא משטר של הפרדה הוא דבר נהוג ביותר בקרב בני זוג בגילאים מבוגרים.

כמו כן השופט הבהיר כי חוק פיצויי הפיטורים לא קובע תקופת מגורים מינימלית לצורך הכרה בידועה בציבור כ"שאירה" הזכאית לפיצויים, ולא ניתן לכפות עליו תנאי שלא קיים בו.  

בהמשך השופט התייחס לכך שבית הדין לעבודה ייחס משמעות רבה להתנהלותה של המערערת טרם מותו של המנוח, לנוכח טענת אחותו כי ביום היעלמותו היא כלל לא התעניינה היכן הוא והביעה אדישות וחוסר אכפתיות.

"לא לנו לשפוט את התנהגות המערערת ומכל מקום לא ניתן להקיש ממנה לעומק הקשר בין בני הזוג", קבע. "המבחן אינו עומק הרגשות, אלא כוונת הצדדים לנהל חיים משותפים ומשק בית משותף תחת קורת גג אחת, ואין בהתנהלות המערערת כדי לשלול את החזקה לפי קיים קשר רגשי בין בני זוג המנהלים משק בית משותף...".

לנוכח הדברים האמורים נקבע שהמערערת זכאית לפיצויים של המנוח. מאחר ש"מגדל" העבירה לאחותו את הכספים בסך 185,477 שקל היא חויבה להשיב אותם למערערת בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

• ב"כ המערערת: עו"ד לימור ג'נח גוילי
• ב"כ המשיבה (האחות): עו"ד יונה סירוטה, עו"ד אורית טורנר שטרנברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין