שופט המשפחה עובד אליאס קבע כי למעט במקרים חריגים, יחס ההכנסות בין ההורים לצורך חישוב המזונות צריך להיקבע לפי מה שנכנס לחשבונם בפועל מבלי לקחת בחשבון חובות או הוצאות מחייה.
במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בתביעת מזונות לארבעה ילדים הבהיר השופט עובד אליאס מבית המשפט למשפחה בראשון לציון כי למעט מקרים חריגים, חישוב היכולת של כל הורה לפרנס את ילדיו צריכה להיבדק לפי ההכנסה המלאה שלו מיגיע כפיו ללא הפחתה של הוצאות כמו החזר חובות או תשלומי שכירות. לעמדתו, התחשבות יתר בטענות ההורים בנושא ההוצאות תגרור עמה "להטוטנות" לצורך הפחתת ההכנסה הפנויה וכפועל יוצא חיוב הצד השני במזונות גבוהים יותר.
במקרה הנוכחי השופט אליאס נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לארבעה (בגילאי 5-17) לאחר שהיא והאב לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא.
כל אחד מההורים טען כי הכנסתו לא משקפת את המציאות. כך, האם טענה כי היא אמנם משתכרת כ-8,000 שקל לחודש אבל הכנסתה הפנויה עומדת על 5,400 שקל בלבד משום שהיא מחזירה הלוואה.
באופן דומה, טען האב כי אמנם הוא מגיע למשכורות של 12,000-13,000 שקל בחודש אבל יש לו חובות בהוצאה לפועל שבגינם הוא משלם כ-1,300 שקל בחודש.
האם טענה עוד כי יש להתחשב בכך שהיא שוכרת דירה תמורת 6,000 שקל בחודש ואילו לאב אין הוצאות שכירות כלל משום שהוא מתגורר אצל אמו. מנגד טען האב כי האם משלמת שכירות גבוהה ויכולה לעבור לדירה צנועה יותר.
בנסיבות אלה האם ביקשה מזונות של 9,200 שקל שמתחשבים, מלבד בהוצאותיה, גם בכך שהיא המטפלת העיקרית בילדים ואביהם מתראה עמם לפרקים מצומצמים, ואילו האב טען כי המזונות צריכים לעמוד על 4,000 שקל בלבד.
מדיניות משפטית ראויה
השופט אליאס ציין כי ההלכה החדשה שקבעה שוויון בין ההורים בחבות במזונות ילדים מעל גיל 6 מורה כי לצורך חישוב הסכום החודשי שיישא בו כל הורה יש לשקלל את יחסי ההכנסות, צרכי הילדים וזמני השהות.
בהיבט של ההכנסות, יצא השופט נגד הכלל שקובע כי החישוב ייערך לפי ההכנסה הפנויה (לאחר הפחתת הוצאות) ולא לפי ההכנסה בפועל. "מדיניות משפטיות ראויה היא לטעמי התחשבות בעיקר בהכנסה מיגיע כפיים וללא מתן ביטוי של ממש להוצאות נטענות, אלא בנסיבות חריגות מיוחדות", כתב.
במילים אחרות, כוונת השופט היא שיחס ההכנסות לא ממש משתנה כשמתחשבים בהוצאות סבירות שיש לכל הורה. לעומת זאת, כלל גורף שלפיו יש להפחית כל הוצאה שההורה טוען לה, עשוי להביא ל"להטוטנות" בנסיון להפחית את רמת ההכנסה.
השופט נתן למשל דוגמא למצב שבו שני ההורים מרוויחים משכורת שווה, אחד מהם שוכר דירה מפוארת ואילו האחר דירה צנועה. במצב כזה ייווצר אי-שוויון מובהק בחישוב ההכנסות הפנויות של כל אחד, ובהנחה שחלוקת זמני השהות עם הילדים שווה, יוצא שההורה הצנוע יחויב במזונות גבוהים יותר מרעהו. מצב זה, קבע, אינו הגיוני או צודק.
השופט יישם את הדברים האמורים על המקרה הנוכחי ולפיכך העמיד את הכנסות הצדדים על גובה ההשתכרות בפועל (12,000 שקל לאב ו-8,000 שקל לאם).
בהתחשב בכך שהמפגשים בין האב לבין הילדים מצומצמים וצרכיהם עומדים על 11,000 שקל בחודש, קבע השופט כי על האב לשלם לכל ילד שעבר את גיל 6 מזונות של 1,650 שקל בחודש.
לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד סיגלית יפה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין