אחרי שרשמת הוצאה לפועל דחתה את בקשת האב להיפטר מחוב המזונות ואילו בית המשפט למשפחה קבע שהוא יתאפס, המחוזי הכריע שהחוב ייוותר על כנו: "ידע עליו שנים ושתק"
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה אישה על פסיקה הפוטרת את בעלה לשעבר מתשלום מזונות לילדיהם. פסק-דין המזונות ניתן ב-2001 ותיק ההוצאה לפועל נפתח רק ב-2011 משום שהאב הפסיק לשלם. בנסיבות אלה קבעה שופטת משפחה, בהסתמך על סעיף בחוק המזונות, כי החוב יאופס למעט בגין השנתיים שקדמו לפתיחת התיק. בערעור למחוזי ביטל השופט נפתלי שילה את החלטתה.
הצדדים בני-זוג לשעבר והורים לילדים. בשנת 2001 ניתן פסק-דין המחייב את האב בתשלום מזונות. לטענת האם החל מ-2004 הוא אינו משלם ולכן היא פתחה ב-2011 תיק הוצאה לפועל. הבירור בתיק עוכב לנוכח כניסת האב להליך פשיטת רגל שבסופו קיבל הפטר על חובותיו.
אלא שהאם לא שקטה על שמריה והגישה לתיק פשיטת הרגל תביעת חוב בגין המזונות, כאשר באוגוסט 2021 אישר הנאמן חוב מזונות של 406,251 שקל. במקביל עודכן החוב גם בתיק ההוצאה לפועל.
באיחור של כשנה וחצי, האב הגיש להוצאה לפועל בקשה בה טען שהאם אינה יכולה לגבות את חוב המזונות ללא אישור מבית המשפט. על פי הטענה, מאחר שמדובר בחוב שנוצר יותר משנתיים לפני פתיחת התיק, סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מחייב לקבל אישור טרם נקיטת הליכי הגבייה.
רשמת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה בנימוק שהאב ידע על חוב המזונות לאורך השנים מבלי שהתכחש אליו, כך שניכר כי ויתר על זכות הטיעון בעניינו.
החלטת הנאמן חלוטה
האב ערער על החלטת הרשמת – וזכה. בית המשפט למשפחה קבע שבהתאם לסעיף 11(ב) חוב המזונות יאופס למעט השנתיים שקדמו לפתיחת התיק.
מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה למחוזי בדצמבר האחרון, בה טענה האם כי האב היה מודע לאורך השנים לתיק ההוצאה לפועל נגדו כך שניסיונו להתנער ממנו כעת מהווה חוסר תום-לב קיצוני. לטענתה, לנוכח בחירתו שלא לערער על הכרעת הנאמן בתיק פשיטת הרגל – איבד האב את זכותו לטעון שנשייתה מוגבלת בהתאם לסעיף 11(ב).
מנגד טען האב שהלכה למעשה גרושתו זנחה את הליכי הגבייה במשך כעשור, ולכן אם היא מעוניינת לחדשם עליה לקבל אישור מבית המשפט. לשיטתו, פסק הדין נכון ואין להתערב בו.
הפינג-פונג השיפוטי הסתיים בהכרעת השופט שילה לפיה גביית המזונות במקרה זה אינה מותנית באישור בית משפט. לדבריו, צודקת האם בטענתה כי מאחר שהאב לא ערער על הכרעת החוב מטעם הנאמן, הרי שמדובר בחוב חלוט שלא ניתן לפתוח אותו מחדש.
למעלה מן הצורך ציין השופט שהוא נמנה על האסכולה הגורסת שסעיף 11(ב) אינו חל על הורים שמשלמים את מזונותיהם מכוח הדין האישי, וגם מסיבה זו יש לקבל את עמדת האם. יתרה מזאת, אפילו לשיטת אלה שסבורים שהסעיף כן חל – החובה לפנות בבקשת "פרעתי" בגין התקופה שקדמה לשנתיים מוטלת על הטוען לכך (האב), ולא על הזוכה (האם).
בנסיבות אלה קבע השופט כי יש להעניק לאם רשות ערעור ולקבל את הערעור באופן שפסק-דינו של בית המשפט למשפחה יבוטל ואילו החלטת רשמת ההוצאה לפועל תיוותר על כנה.
האב חויב לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד נוי ויצמן
- ב"כ המשיב: עו"ד קארין ישראל
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין