אם החזיקה בנאמנות עבור ילדיה שתי דירות באותו בניין. לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה חייבה אותה בהיטל השבחה היא הגישה ערר – שהתקבל
ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל-אביב קבעה לאחרונה בהחלטה ראשונה מסוגה, שאי אפשר לחייב נאמן על נכס בהיטל השבחה, גם אם הוא רשום כבעלים ברישום המקרקעין. מי שחייב בתשלום הוא הנהנה – שעבורו מוחזק הנכס בנאמנות. בכך התקבל ערר שהגישו אם ושני ילדיה על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, לחייב את האם – שרשומה כבעלת שתי דירות בבניין בעיר – בהיטל השבחה על היתר לתוספת מרפסות, אפילו שהיא מחזיקה אותן בנאמנות עבור ילדיה שמתגוררים בהן.
חוק התכנון והבנייה מחייב בתשלום היטל השבחה עבור הרחבת דירה אלא אם יש זכאות לאחד מהפטורים המנויים בחוק, למשל, כששטח הדירה הוא עד 140 מ"ר.
לפני כשנתיים הוציאה הוועדה המקומית שומה להיטל השבחה לבעלי דירות בבניין בתל-אביב שהוגשה לגביו בקשה להיתר בנייה להרחבת מרפסות. בהמשך, היא העניקה פטור לכל בעלי הדירות למעט אחת – אם לשניים, שרשומה כבעלת שתי דירות בשטח כולל של 204 מ"ר שבהן מתגוררים ילדיה.
בערר שהגישו האם וילדיה לוועדת הערר באמצעות עו"ד אפרת יוסים, הם טענו כי לא היה מקום לחייב את האם בהיטל מלכתחילה משום שהיא מחזיקה בדירות בנאמנות עבור ילדיה. מכאן שבפועל, הדירות שייכות לילדים והחבות בהיטל היא שלהם אולם הם זכאים לפטור משום שלכל אחד מהם יש דירה אחת בבניין בגודל של 102 מ"ר בלבד.
הוועדה המקומית, שיוצגה בערר על-ידי עו"ד ניר בראונשטיין, לא האמינה בתחילה בקיומה של הנאמנות וגם לאחר שהוגשו מסמכים שהוכיחו אותה, טענה שבכל מקרה האם עדיין חייבת בהיטל משום שהיא רשומה כבעלת הדירות.
סתירה חזיתית
אלא שחברי ועדת הערר חשבו אחרת. בהחלטה נקבע כי היטל ההשבחה צריך להיות מוטל על מי שנהנה מהנכס ולא על הנאמן, וזאת גם אם הוא רשום כבעל הנכס.
חברי הוועדה ציינו כי הבעלות שמוענקת לנאמן בנכס מכוח חוק הנאמנות היא "אינסטרומנטלית בלבד" ובאה אך ורק לשרת את מטרות הנאמנות ולאפשר לו לפעול ביעילות במסגרת תפקידו – למען הנהנה. מדובר בבעלות מוגבלת שלא מעניקה לו את הזכות לנהוג בנכס כבשלו, ובכלל זה אסור לו להפיק טובת הנאה מהנכס, ליהנות מהפירות שלו וכדומה. למעשה, הנכס נתון בידו למשמורת בלבד – עבור הנהנה.
חברי הוועדה הדגישו כי גישתה של הוועדה המקומית סותרת חזיתית את הוראות חוק הנאמנות ואת המהות של מוסד הנאמנות. במצב שבו כל תפקידו של הנאמן הוא לבצע פעולות למען הנהנה והחוק מגן על נכסי נאמנות מפניו – לא ברור כיצד אפשר להטיל עליו חיוב בהיטל השבחה. מי שצריך לשלם הוא מי שנחשב לבעלים מבחינה מהותית, נקבע.
על כן, גם במקרה שבו הנאמן רשום בטאבו כבעל הנכס החיוב בהיטל השבחה צריך לחול על הנהנה. מכאן, שמי שחייבים בהיטל השבחה הם הילדים ולא האם. ואולם, הם פטורים מתשלום ההיטל מאחר ששטח כל אחת מדירות נמוך מ-140 מ"ר.
לפיכך הערר התקבל והוועדה המקומית חויבה לשלם לעוררים הוצאות של 5,850 שקלים.
להחלטה בערר ת"א 8048-0620
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין