ישראל נגד דובאי: תביעה ע"ס 4 מיליון שקל בטענה להפרת הסכם הפצה

חברה ישראלית המשווקת ציוד מחשבים תבעה פיצוי מיצרנית היושבת בדובאי, בטענה שהפרה הסכם הפצה שהקנה לה בלעדיות להפצת מוצריה בישראל. המחלוקת הוכרעה לפני כשבועיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

באפריל 2003, בתום שנתיים של שיתוף פעולה מוצלח, חתמו משווקת מוצרי המחשוב הישראלית "אמטל" הישראלית ויצרנית ציוד המחשבים "בנקיו" שיושבת בדובאי, על הסכם הפצה שתוקפו עד 2007.

בשנת 2006, שנה לפני סיום ההסכם, יחסי החברות עלו על שרטון ואמטל הפסיקה לשווק את מוצריה של בנקיו בארץ. בשנת 2009 היא תבעה מבנקיו ומחברה ישראלית נוספת בשם "גטר-טק" פיצוי של 4 מיליון שקל בטענה שבנקיו הפרה תניית בלעדיות בהסכם ההפצה והתקשרה גם עם גטר-טק, ובכך נגרמו לה הפסדים ונזקי מוניטין.

לטענת אמטל, בשנת 2006 מנהל המכירות של בנקיו במזה"ת הודיע לה על סיום ההסכם ללא התראה מראש, ומרגע זה החלה בנקיו להפיץ את מוצריה בישראל באמצעות חברות אחרות, בניגוד לזכות ההפצה הבלעדית שניתנה לה.

כחיזוק לגרסתה, הציגה התובעת תכתובת מייל בינה לבין נציג הנתבעת, בה "התרברב" בפניה על כך שהעניק לה בלעדיות והפציר בה להעלות את היקף המכירות.

בנקיו הכחישה מצידה כל עניין של בלעדיות וטענה כי באופן כללי אינה דוגלת בהסכמים כאלה, ולכן לאורך כל המו"מ מול אמנטל היא הקפידה למחוק את המילה "בלעדיות" מטיוטות ההסכם. בתוך כך, בנקיו הראתה שהמשיכה לשווק את מוצריה בישראל באמצעות חברות נוספות לאורך כל תקופת ההסכם – כאשר אמטל עצמה הייתה מודעת לכך.

בנוגע לתכתובת המייל, בנקיו טענה שלנציג לא הייתה כל סמכות להעניק "בלעדיות", שכאמור, לא עוגנה בהסכם רשמי.

בנקיו הוסיפה כי אמטל היא שהחליטה להפסיק לייבא את מוצריה לאחר שהוער לה על ירידה דרסטית בהיקף המכירות. "גטר-טק" הצטרפה לטענות אלה והבהירה כי גם לה אין כיום הסכם בלעדיות עם בנקיו.

אין ביטוי לבלעדיות

עיון בהסכם ההפצה הביא את השופטת ענת ברון לפסוק לטובת בנקיו ולדחות את התביעה נגדה ונגד גטר-טק.

"אין בהסכם ההפצה ואף לא בנספח לו כל ביטוי לבלעדיות שניתנה לאמטל בשיווק ובהפצת מוצרי בנקיו", כתבה השופטת בפסק הדין והפנתה לטענת בנקיו, שלא נסתרה, ולפיה הקפידה על מחיקת המילה מטיוטות ההסכם.

השופטת לא התעלמה מכך שבאחת התכתובות בין התובעת לבין נציג הנתבעת נזכרה המילה "בלעדיות", אך היא קיבלה את הסבר בנקיו לפיו לנציג לא הייתה סמכות להעניק זכות שלא נכללה בהסכם.

בנוסף, השופטת קבעה כי הוכח בפניה שבנקיו המשיכה לנהל קשרים עסקיים מקבילים עם משווקים נוספים בישראל לאורך כל תקופת ההסכם. לאור האמור, לא הוכח כי בנקיו היא שהפרה את הסכם ההפצה.

התובעת חויבה לשלם לכל אחת מהנתבעת הוצאות משפט של 40,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אופירה אלון, עו"ד יאנה רבינוביץ'
• ב"כ הנתבעות: עו"ד ערן בלומנטל, עו"ד מיכאל איילון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.