אב ל-3 שנקלע לחובות ציווה את דירתו לבתו המשפטנית מתוך מחשבה שהיא היחידה שתוכל להציל אותה מנושיו. המחוזי: "לא טעות השוללת את תוקף הצוואה"
דרמה בבית המשפט המחוזי בלוד: צוואת מנוח המורישה את דירתו לאחת מבנותיו מתוך מחשבה שרק היא תוכל להציל אותה מנושה מסוים, לא תבוטל אחרי שהחוב לאותו נושה סולק. השופט צבי ויצמן וסגנית הנשיאה ורדה פלאוט (אב"ד) הפכו בדעת רוב את קביעת בית המשפט למשפחה שלפיה הורשת הדירה לבת תבוטל לנוכח טעות מצד המנוח. השופטת יעל מושקוביץ, בדעת מיעוט, סברה שאין להתערב בהחלטה.
הצדדים הם שלושת ילדיו של מנוח אשר במהלך חייו נקלע לחובות עצומים בגינם נאלץ למשכן את ביתו בראשון לציון לנושה מסוים תמורת 3 מיליון שקל. המנוח, כנראה מתוך בושה על שהגיע לאן שהגיע, בחר לשתף בהסתבכותו הכלכלית ובהליך המשפטי הנלווה אליה רק את בתו המשפטנית (המערערת) ואת בעלה עורך הדין.
טרם סיום ההליך המשפטי וכשהוא חולה בסרטן אלים, ערך המנוח צוואה בעדים בה הוריש את דירתו הממושכנת למערערת בלבד. עובר לחתימתו צולם המנוח בסרטון בו הוא אומר כי צוואתו "שונה מהרגיל" היות והוא חייב להוריש את הדירה לבתו "כדי שאולי יישאר משהו" ממנה. שבועיים בלבד לאחר מכן הלך האיש לעולמו כשהוא בן 77.
לאחר מותו, הנושה הסכים לפשרה שלפיה המשכנתה על הדירה תסולק תמורת מיליון וחצי שקל בלבד.
במקביל עתרה המערערת לקיום צוואת אביה. אחיה ואחותה התנגדו בטענה שההוראה בעניין הורשת הדירה מקורה בטעות מצד אביהם, אשר טעה לחשוב כי רק הענקתה לבתו תחלץ את הנכס מידי הנושה.
בית המשפט למשפחה קיבל את ההתנגדות וביטל את סעיף הורשת הדירה תוך שהורה על חלוקה שוויונית של העיזבון בכללותו. מכאן הערעור שהוגש למחוזי במרץ אשתקד.
הערכה מוטעית אך מושכלת
לטענת המערערת לא מדובר בטעות אלא בהעדפה של אביה שיש לכבד. לשיטתה, אביה רצה שהבית שלו – על זכויותיו ומגרעותיו – יעבור אליה כאשת סודו בנוגע לחובות.
מנגד טענו המתנגדים כי אחותם ניצלה באופן ציני את האמון שאביהם נתן בה מתוקף היותה משפטנית הנשואה לעורך דין, כשהטעתה אותו לחשוב שהדרך היחידה להציל את הנכס היא באמצעות הורשתו אליה. לטענתם, בית המשפט למשפחה קלע לרצונו האמתי של אביהם ויש לדחות את הערעור.
ואולם, השופט ויצמן קבע שצוואת האב משקפת העדפה לגיטימית להוריש את הדירה לבתו, ולא טעות השוללת את תוקפה. המנוח, כך השופט, ראה בבתו ובבעלה אנשי אמונו בעניינים הנוגעים להסרת הסכנה המרחפת מעל ביתו, ובנסיבות אלה אין לראות את בחירתו להוריש לה את הדירה כטעות.
"טעות שהיא פרי הערכה מוטעית אך מושכלת של המצווה, לאו שמיה טעות לעניין חוק הירושה", הבהיר השופט. הוא השווה את המקרה לבחירת אדם להוריש את המשק שלו לבנו מפני שלדעתו רק הוא יוכל לטפל בו כראוי. האם יעלה על הדעת שבן אחר יוכל לפסול את הצוואה בטענה שזו טעות והוא יוכל לטפל במשק טוב יותר?
לפיכך השופט ויצמן, בהסכמת השופטת פלאוט, קבע שהורשת הדירה תיוותר על-כנה ולצד זאת, שהתיק יוחזר לבית המשפט למשפחה על מנת לברר אם ישנם פגמים צורניים בצוואה השוללים את תוקפה.
השופטת מושקוביץ, בדעת מיעוט, סברה שאמירותיו החריגות של המנוח בסרטון מעידות שטעה בהלך מחשבתו וכפועל יוצא מצדיקות לבטל את הוראתו בעניין הורשת הדירה לבת.
- ב"כ המערערת: עו"ד א. זינגר
- ב"כ המשיבים: עו"ד נ. טולידנו
עו"ד אתי סדיס
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין