- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הידועה בציבור תחזיר ליורשי המנוח מיליון שקל
זוגתו של המנוח צורפה כשותפה בחשבונות הבנק שלו, אך שתי ערכאות דחו את טענתה שהוא התכוון להעניק לה חצי מהכספים בהם במתנה
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור של ידועה בציבור על חיובה להשיב מיליון שקלים שמשכה מחשבונות בנק של בן הזוג שלה לשעבר שנפטר. המערערת טענה כי העובדה שצורפה כבעלים בחשבונות של המנוח מעידה שמחצית מהכספים בהם שייכים לה. ילדי המנוח טענו מנגד שהוא לא התכוון לשתף אותה בכספים, שהיחסים בינה לבין אביהם היו מעורערים והיא ניצלה אותו כדי להשתלט על רכושו. השופטת אספרנצה אלון קבעה שהמערערת לא הוכיחה שהמנוח התכוון להעניק לה את הכספים במתנה מיד עם צירופה לחשבונות. ההיפך, נראה שהוא דווקא רצה לשמור על הפרדת רכוש ביניהם.
המנוח נפטר ב-2010 כשהוא בן 83. היו לו שני ילדים מנישואים קודמים, ובת זוג ידועה בציבור – היא המערערת.
במהלך חייהם המשותפים הגיש המנוח נגד המערערת בקשה לצו הגנה, שבוטל לאחר שחזרו לשלום בית, ותביעת פינוי בה ביקש לפנותה מביתו.
שנים לאחר שפתח המנוח את חשבונות הבנק, צורפה אליהם ידועתו בציבור כשותפה. ימים ספורים לאחר מותו היא משכה משם מיליון שקל.
ילדיו של המנוח, הזוכים על פי צוואתו, הגישו ב-2015 תביעה בה ביקשו להצהיר כי כספי המנוח בחשבונות הבנק שייכים להם כיורשיו, ולחייב את המערערת להשיב את הכספים שמשכה. מנגד, המערערת הגישה תביעה בה ביקשה להצהיר שמחצית מהכסף בחשבונות שייך לה כשותפה.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק שהידועה בציבור לא הצליחה להוכיח רצון של המנוח לשתפה באופן מלא בחשבונות או לתת לה מחצית מהכספים בהם כמתנה. לכן הכספים הם חלק מעיזבונו וחלות עליהם הוראות הצוואה.
על כך הגישה הידועה בציבור ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בו טענה בין היתר שהיו לה כרטיסי אשראי ופנקסי שיקים והיא צברה עם המנוח כספים וזכויות בחשבונות הבנק. לדבריה, אומנם היו להם משברים אך הם השלימו ומעולם לא הפסיקו לנהל משק בית משותף. היא הסבירה כי לא הפקידה בחשבונות כספים רק בגלל שהמנוח לא רצה שתצא לעבוד.
בנוסף טענה, שהמנוח ביצע העברות בין חשבונות הבנק ובכך התערבבו חסכונות בני הזוג עם כספו האישי של המנוח, מה ששולל את האפשרות שרצה בהפרדה רכושית.
בתו של המנוח טענה מנגד שהוא הדגיש את הפרדת הרכוש עוד בחייו. מדובר בכספים מעבודתו של המנוח בלבד ולא ממאמץ משותף, והמערערת מנסה להשתלט על רכושו.
הפריד חשבונות
השופטת אלון הסבירה שבמקרה של חשבון בנק שנפתח על ידי אדם ואליו הוא צירף אדם נוסף, על מנת שמחצית הכספים יעברו לאדם שצורף יש להוכיח קיומה של מתנה לפי חוק המתנה. כאשר פותח החשבון נפטר, יש להוכיח רצון של המנוח להעניק את המתנה לשותף בזמן צירופו לחשבון, ולא לאחר המוות.
לשם הוכחה זו נדרשות ראיות חיצוניות כבדות משקל, ציינה השופטת, וקבעה שהמערערת לא עמדה בנטל להוכיח שהמנוח רצה להעניק לה את הכספים בחשבונות לאלתר. מעבר לכך, נראה שהוא אף ביקש להפריד את הרכוש בכך שפתח כמה חשבונות, ורק חשבון אחד שימש את בני הזוג כקופה קטנה לצרכי היומיום.
המערערת חויבה בהוצאות המשיבה בסך 15,000 שקל.
השופט חננאל שרעבי (אב"ד) והשופט אריה נאמן הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: עו"ד ג'קלין סוויד-כרכבי
- ב"כ הילדים: עו"ד שושנה ברוידה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
