פס"ד בערעור בסוגיה שבין דיני מתנה, דיני ירושה ודיני בנקאות, ומהם זכויותיה של המערערת בחשבונות הבנק אליהם צירף אותה המנוח

השופטת אספרנצה אלון:

1. לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) מיום 11.04.2021 בתיקים תמ"ש 15788-01-15 ותמ"ש 66771-01-18 (להלן: "בית משפט קמא"), אשר בגדרו נקבע כי לא עלה בידי המערערת, ידועתו בציבור של המנוח (להלן: "המנוח"), להוכיח גמירות דעת מצדו לשתפה שיתוף מלא בחשבונות הבנק, או למצער, ליתן לה מחצית מהכספים המצויים בחשבונות אלו כמתנה, ולפיכך הכספים שהוחזקו בחשבונות הבנק על שם המנוח (במשותף עם המערערת) עובר לפטירתו, הינם חלק מעיזבון המנוח וחלים עליהם הוראות הצוואה.

כפועל יוצא, חויבה המערערת להחזיר לידי יורשי המנוח, המשיבים, את מלוא הכספים שנמשכו מהחשבונות, סך של כמיליון ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן את תכולת הכספת (להלן: "פסק הדין קמא").

רקע ותמצית הליכים

2. המנוח יליד 1927, יהודי, נישא פעמיים כדמו"י. מנישואיו הראשונים נולדה המשיבה מס' 2, ומנישואיו השניים נולד המשיב מס' 1. המערערת ילידת 1945, ילידת רומניה, נוצרייה. המנוח נפטר בשנת 2010 כשהוא בן 83 שנים; ימים ספורים לאחר מכן, נטלה המערערת את תכולת הכספת של המנוח בבנק, ובהמשך משכה המערערת מחשבון הבנק של המנוח בבנק אגוד לחשבון על שמה סך של מיליון ₪, ומשם העבירה את הכספים לחו"ל. למשיבים נודע על פטירת אביהם מהשכנים.
3. מעמדה של המערערת כידועה בציבור של המנוח נקבע בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ק"ג 48711-07-10 מיום 09.05.2013), אשר הפך לחלוט עת דחה בית הדין הארצי לעבודה ערעור שהוגש על פסק הדין (ע"ע 18828-06-13, ע"ע 57086-10-13 מיום 27.07.2014).

4. המשיבים כאמור הינם ילדיו של המנוח. משיב מס' 1 הינו בנו של המנוח מנישואיו השניים ומשיבה מס' 2 הינה ביתו של המנוח מנישואיו הראשונים. המשיבים הינם יורשיו החוקיים של המנוח על פי צוואתו מיום 17.05.2007 שניתן צו לקיומה.

5. אציין את ההליכים שהתנהלו בין המנוח לבין המערערת, עוד בחייו בפני בית משפט קמא:

• בשנת 2001 הגיש המנוח תביעת פינוי נגד המערערת;
• בשנת 2007 הגיש המנוח בקשה למתן צו הגנה נגד המערערת, ניתן צו הדדי האוסר על הצדדים לנהוג באלימות וכן נאסרה הטרדה הדדית; הצדדים הופנו ליחידת הסיוע. עמדת יחידת הסיוע הייתה כי יש צורך דחוף לבדוק את נזקקותו של המנוח עקב תלותו במערערת וכן לערוך לו בדיקה פסיכוגריאטרית. המנוח והמערערת הגישו בקשה מוסכמת לסגירת התיקים מאחר וחזרו לשלום בית. בית משפט קמא נעתר לבקשה לסגירת התיקים, ובצד זאת הורה לב"כ היועמ"ש לבדוק את הצורך במינוי אפוטרופוס לאור תלות המנוח במערערת;

6. לאחר פטירת המנוח התנהלו הליכים נוספים בין הצדדים ואלו הם:

• בשנת 2010 הגישה המערערת בקשה למתן צו קיום צוואה אחר הצוואה האחרונה שערך המנוח מיום 20.09.2007, במסגרתה הוריש למערערת את כל עיזבונו. המשיבים הגישו התנגדות לצוואה האחרונה ובקשה למתן צו קיום צוואה לצוואה קודמת שערך המנוח מיום 17.05.2007, בגדרה הוריש את רכושו לילדיו, המשיבים. בית משפט קמא הורה על ביטול הצוואה האחרונה ועל קיום הצוואה הראשונה (ת"ע 30676-07-10 ואח' ביום 20.11.2014).
• ערעור שהגישה המערערת על פסק הדין, נדחה. נקבע על ידי הרכב השופטים ש. שטמר, ר. למלשטריך-לטר וס. ג'יוסי, כי לא נמצא טעם להתערב במסקנתו של בית משפט קמא, אשר נסמך על התשתית העובדתית שהתבררה לפניו ועל התרשמותו הישירה מן העדים ומן הראיות, ומעל הכול, מהמנוח עצמו (עמ"ש 7980-01-15 מיום 16.11.2015).