פמיניזם בביהמ"ש: עקרת בית קיבלה פיצויים גבוהים על הפסדי שכר

חברת הביטוח "הכשרה" ניסתה להשתמש בעובדה שהנפגעת היא עקרת בית כדי להקטין את הפיצויים. ביהמ"ש: "יש מי שיטען שהדבר משול לעבודה מחוץ לבית ואף יותר מכך".

השופט מוחמד עלי מבית משפט השלום בקריות פסק לאחרונה הפסדי שכר עתידיים של 100 אלף שקל לנפגעת תאונת דרכים, אף שהסיכוי שתצא לעבוד אחרי 20 שנה שבהן הייתה עקרת בית נמוך. מלבד זאת, נפסקו לה פיצויים גם על הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרת הזולת. בסך הכל היא תקבל קרוב ל-700 אלף שקל.

התובעת, עקרת בית (48) ואם לשלוש בנות מצפון הארץ נפגעה בתאונת דרכים בינואר 2013, כשנסעה באחד משני רכבים שהתנגשו. כתוצאה מהתאונה, היא סבלה מחבלות ושברים רבים בגופה.

בתביעה שהוגשה לאחר שנה ושמונה חודשים נגד נהג הרכב בו נסעה וחברת הביטוח שלו "הכשרה", נטען כי מאז התאונה התובעת סובלת מכאבים, מתקשה לתפקד בעבודות הבית ואף סובלת מדיכאון ומתביישת לצאת מהבית.

לטענת התובעת, היא תכננה להשתלב בשוק העבודה לאחר שבנותיה יהפכו לבגירות אך כעת היא לא יכולה לעשות זאת לנוכח הפגיעות החמורות שספגה בתאונה. לפיכך היא ביקשה לפסוק לטובתה פיצוי משמעותי על הפסדי שכר עתידיים וכן פיצוי על העזרה הרבה שקיבלה ועודנה מקבלת מקרוביה.

הנהג וחברת הביטוח אמנם לא כפרו בחבותם לפצות את התובעת, אך חלקו על כך שהיא זכאית לפיצוי על הפסדי שכר ועל עזרת הקרובים. לשיטתם, עצם העובדה שהיא לא עבדה מחוץ לבית במשך שנים רבות מעידה על כך ש"מה שהיה הוא מה שיהיה" – כלומר, שהיא לא תעבוד גם בעתיד.

מה שהיה – לא בהכרח מה שיהיה

השופט עלי מינה מומחים בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי על מנת שיעריכו את היקף הנזק שנגרם לתובעת. בהתבסס על הערכותיהם, השופט קבע כי נגרמה לתובעת 43.9% נכות רפואית משוקללת מתוכה כ-6% בגין הצלקות שנותרו בגופה.

מכאן, השופט פנה לבחון מהו היקף הפיצוי שהתובעת זכאית לקבל. מאחר שעיקר המחלוקת ניטשה בין הצדדים בענייני הפסדי השכר ועזרת הזולת, הדיון בתיק התמקד בהם.

באשר להפסדי השכר, השופט ציין כי הפיצויים ברכיב זה נפסקים בהתאם ל"תפיסה עקרונית" של פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות של הנפגע. משמעות הדבר היא שגם נפגע שלא עבד כל חייו יהיה זכאי לפיצוי אם על פי נתוניו האישיים ישנה אפשרות שהוא היה יוצא לעבוד אילו התאונה לא הייתה מתרחשת.

השופט אמנם קיבל את הרושם שהסיכוי שהתובעת הייתה משתלבת בשוק העבודה אלמלא התאונה הוא נמוך, אולם הוא בכל זאת דחה את טענת הנתבעים לפיה "מה שהיה הוא מה שיהיה" בין היתר משום שלא מדובר בסיכוי אפסי. משכך, נפסק כי היא זכאית לפיצוי גלובאלי לפי שכר המינימום (5,300 שקלים לחודש).

בהמשך, השופט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי על העזרה הרבה שקיבלה ועדיין נזקקת לקבל מקרוביה. בהקשר זה, השופט העיר כי לא ניתן להתעלם מכך שהתובעת מתקשה לתפקד כעקרת בית. "נפגעת שאיננה עובדת מטבע הדברים משקיעה את רוב זמנה בעבודות משק הבית, ויש מי שיטען שהדבר משול לעבודה מחוץ לבית ואף יותר מכך" כתב בפסק הדין.

בסופו של דבר, "הכשרה" והנהג חויבו לשלם לתובעת 592,888 שקלים על הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וכן העזרה שקיבלה ועוד תקבל מקרוביה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 91 אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין ע' בדארנה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד א' ירון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.