אישה תתפנה ממשק ההורים לאחר שנקבע שהוא שייך לאחיה

ההורים העבירו את המשק לבנם בעודם בחיים, בתמורה לכך שלקח על עצמו את החובות שרבצו על הנחלה. אחרי מותם בנותיהם טענו שיש להן זכויות במשק אך נדחו בשתי ערכאות

בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישו שתי אחיות ובן זוג של אחת מהן על פסק דין שקבע כי הזכויות במשק של הוריהן שייכות לאחיהן. בית המשפט לא מצא בסיס להתערבות בקביעה כי אין עילה לביטול הסכם בו העבירו ההורים לבנם את הזכויות במשק. עוד נקבע כי על אחת האחיות ובן זוגה להתפנות מהשטח ולשלם דמי שימוש.

ההורים המנוחים, שלהם ארבע בנות ובן, היו בעלי זכויות במשק במושב. האם הלכה לעולמה ב-2013 והאב ב-2015. הם לא הותירו צוואה והוצאו אחריהם צווי ירושה.

ב-1987 חתמו ההורים מול בנם ואשתו על הסכם בו העבירו להם את הזכויות במשק. הבן ואשתו מצידם נטלו על עצמם את חובות והתחייבויות המשק וההורים, בסכום של מעל 330,000 שקל, וכן התחייבו לאפשר להורים לגור במשק כל חייהם ולדאוג לכלכלתם ולכל הוצאות הבית.

אחרי חתימת ההסכם נרשמו הזכויות במשק על שם הבן ואשתו הן ברמ״י והן באגודה החקלאית. במהלך חייהם של ההורים אף אחד מבני המשפחה לא טען נגד תוקפו של ההסכם, משך כ-30 שנה.

אחרי שההורים נפטרו פרץ סכסוך בין האחיות לבין הבן שבעקבותיו הוגשו תביעות הדדיות. הבן ואשתו טענו כי הזכויות במשק שייכות להם, ועתרו לפינוי אחת האחיות ובן זוגה מבית ההורים הבנוי על המשק ולחיובם בדמי שימוש ראויים והוצאות אחזקת הבית.

במקביל הגישו האחיות תביעה נגד האח ואשתו להכרזה על ההסכם כבטל ולחלוקת הזכויות במשק בהתאם לצווי הירושה.

בית המשפט למשפחה קיבל את תביעת הבן ואשתו ודחה את תביעת האחיות. בפסק הדין נקבע שהבן ואשתו כבעלי הזכויות במשק רשאים לפנות את האחות שגרה בבית ההורים ובן זוגה, וכי על האחרונים לשלם דמי שימוש והוצאות אחזקה שייקבעו על ידי מומחה.

שתיים מהאחיות ובן הזוג הגישו ערעור על פסק הדין. הם טענו כי ההורים העבירו את המשק לבן בנאמנות לאחר שנקלעו למצוקה כלכלית וחששו שהמשק יילקח מהמשפחה. הם הוסיפו כי הבן ואשתו לא נתנו כל תמורה עבור מה שקיבלו בהסכם וכי לא היה מקום להורות על פינוי עד שהאחים יגיעו להסכמות בכל הקשור לחלוקה צודקת של הזכויות במשק.

סימן שאלה

השופטים צבי ויצמן, גיא שני וצבייה גרדשטיין פפקין דחו את הערעור. הם ציינו כי המערערים העלו אין ספור טענות, כולל כאלה שאינן מסתדרות זו עם זו, והכל עשרות שנים לאחר שההסכמים נחתמו ויושמו הלכה למעשה ולאחר שההורים הלכו לעולמם. התנהלות זו מעמידה בסימן שאלה את תום הלב, הבהירו השופטים.

השופטים קבעו שהמערערים לא הביאו כל ראייה של ממש לטענתם כי הזכויות במשק לא הועברו לידי המשיבים, או כי מדובר היה בנאמנות. 

גם הערעור בכל הקשור לתביעת הפינוי ודמי השימוש נדחה. השופטים כתבו כי הרשות שניתנה לאחות לגור בבית ההורים פקעה, הן בשל כך שהקימה זוגיות ומשפחה וההסכם מונע את הפסקת מגוריה רק עד נישואיה, והן בשל כך שעזבה את המשק לשנים רבות.

עם זאת קבעו השופטים כי הסך שייפסק בגין דמי השימוש לא יעלה על הסכום שהתבקש בכתב התביעה של הבן, 463,370 שקל.

המערערים חויבו בהוצאות בסך 70,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין