הקבלן ניסה להתכחש לאחריות בטענה שהיה בסך הכל "עובד פשוט" אלא שעדותם המהימנה של הלקוחות כמו גם מארג הראיות שהציגו בבית המשפט לא הותירו ספק לגבי אחריותו לליקויי הבנייה.
בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה קבלן שיפוצים בפיצויים של כ-200 אלף שקל עקב ליקויי בנייה משמעותיים שנותרו בבית ששיפץ בטירת הכרמל. השופט אמיר סלאמה דחה מכל וכל את טענתו כי אינו אחראי לליקויים משום שהיה "עובד פשוט", לאחר שקבע כי הרושם שהותיר עליו בעדותו לא היה חיובי בלשון המעטה, וגרסתו נסתרה בעדותם האמינה והמהימנה של בעלי הבית ובראיות רבות נוספות.
לפי גרסת בעלי הבית הם שכרו את שירותיו של הקבלן ב-2014 לצורך ביצוע שיפוץ בעלות של כ-300 אלף שקל. בשלב מאוחר של העבודות, ולאחר שכבר שילמו לו מאות אלפי שקלים, הם גילו בבית ליקויים רבים: דלתות וקירות עקומים, בעיות רטיבות ואיטום, ליקויי חשמל ועוד.
מאחר שהקבלן התכחש לאחריותו הם הגישו נגדו בשנה שעברה תביעה באמצעות עו"ד אילן גולדנברג לפיצויים של 269,329 אלף שקלים עבור עלות תיקון הליקויים, ירידת הערך, עגמת הנפש והחזר הוצאות עבור חוות דעת של מהנדס ושמאי.
קו ההגנה העיקרי והמרכזי של עו"ד מוחמד מואסי מטעם הקבלן היה כי כלל לא נכרת עמו חוזה קבלנות. לטענתו, הנתבבע בסך הכל היה עובד פשוט שקיבל שכר יומי ועבד אצל התובעים שבועיים-שלושה ב תמורת 11,000-12,000 שקל בסך הכל.
אין הגיון בגרסת הנתבע
אלא שהשופט סלאמה לא האמין לנתבע שלדבריו עדותו הייתה "מתחמקת, מבולבלת וחסרת היגיון". לעומתו, התובעים הותירו רושם חיובי ביותר והשופט קבע כי הם הוכיחו את אמיתות גרסתם הרבה מעבר לנדרש.
בין יתר הראיות ששללו את מעמדו של הנתבע כ"עובד פשוט" הייתה עדות שנתן בהליך אחר במסגרתה טען שהיה הקבלן בפרויקט, הודאת העד שהביא מטעמו כי היה כפוף לנתבע והוראותיו – שתמכה בגרסת התובעים דווקא, והסכמים חתומים שבהם מופיע הנתבע כקבלן.
השופט הוסיף כי אף קשה להאמין שהתובעים החליטו לתבוע "עובד פשוט" במקום את הגורם האחראי ששלשל לכיסו מאות אלפי שקלים והותיר את ביתם רווי ליקויים. "השכל הישר ושורת ההיגיון", כתב, "עולים בקנה אחד עם גרסת התובעים לפי הנתבע היה הקבלן המבצע של הפרויקט, בניגוד לגרסתו של הנתבע".
בהמשך השופט קבע כי הנתבע אחראי לליקויי הבנייה שנמצאו בבית. "משקיבלתי את גרסת התובעים, לפיה הנתבע לקח על עצמו לבצע, כקבלן ראשי, את העבודות רחבות ההיקף בהתאם לתוכנית עבודה וכתב כמויות שהוצגו בפניו, הוטלה עליו האחריות לבצע עבודות אלה באופן מקצועי וסביר".
טענת הקבלן כי התובעים אשמים כיוון שלא שכרו מפקח ולא הפסיקו את העבודות, נדחתה. "... משבחר הנתבע לקחת על עצמו עבודה רחבת היקף כמתואר, תוך שהוא משלשל לכיסו מאות אלפי שקלים, אין הוא יכול, עת התגלו ליקויים בעבודה שביצע, להיבנות מהטענה שהיתה חובה מצד התובעים לדאוג לפיקוח צמוד לכל אורך הפרויקט".
לבסוף, השופט ניגש להעריך את הנזק שנגרם לתובעים בהתאם לחוות דעת המומחים מטעמם, ולבסוף פסק להם את מרב הפיצוי שביקשו: 192,421 שקלים עבור עלות תיקון הליקויים, ירידת ערך הבית ועגמת נפש, החזר שכר טרחת המומחים והוצאות עדותם, החזר אגרה ושכר טרחת עורך דין של 14,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין