פס"ד בסוגיות בהעברת זכויות במשק חקלאי

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון ל***(כב' הש' א. גולן תבורי), מיום 15.11.21, במסגרתו הכריע בית המשפט בשלוש תובענות הנוגעות לסכסוך שבין הצדדים ביחס לזכויות במשק *** במושב ***, וקבע, בין השאר, כי המשיבים 1-2 הם בעלי הזכויות במשק בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הוריהם לפני עשרות שנים, וכי המשק אינו חלק מעזבון ההורים. כפועל יוצא, אף נדחתה טענת המערערים לתשלום פיצוי מכוח ס' 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, בגין הזכויות במשק. כמו כן התקבלה התביעה לסילוק ידם של המערערים 2-3 מהמשק וחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים והוצאות אחזקת הבית בו התגוררו במשק לידי המשיבים 1-2, וזאת מיום הגשת התביעה (5.6.16) ועד לפינוי בפועל. בית המשפט הוסיף ודחה את תביעת המערערים 2-3 בגין מטרדים ופגיעה בפרטיות.  

הנדרש לנדון

1. המערערות 1-2 הן אחיותיו של המשיב 1 הנשוי למשיבה 2 (שניהם ביחד להלן: המשיבים). לאחים עוד שתי אחיות (המשיבות – 3-4) אשר לא הצטרפו לערעור הנדון, אף שהיו בין בעלי הדין בהליך קמא.

המערער 3 הוא בן זוגה של המערערת 2 ומתגורר עמהּ במשק נושא המריבה.

2. הוריהם של האחים, בני הזוג ד. ור. ל. ז"ל (להלן - ההורים) היו בעלי זכויות בר הרשות במשק ** במושב ***(להלן - המשק). האם הלכה לבית עולמה בשנת 2013 והאב בשנת 2015.

ההורים לא הותירו אחריהם צוואה ואחר עזבונם הוצאו צווי ירושה בשנת 2015. 

3. ביום 8.87 נחתם הסכם בין ההורים למשיבים על פיו העבירו ההורים למשיבים את הזכויות במשק (להלן: ההסכם). הצדדים חלוקים באשר למשמעותו וטיבו של הסכם זה. אלא שמחלוקת זו עלתה אך ורק לאחר פטירת ההורים, כפי שיפורט להלן.

4. אחר שהלכו ההורים לבית עולמם עלה ופרץ הסכסוך בין הצדדים והאחיות הנוספות שכאמור לא הצטרפו לערעור זה, והוגשו התביעות הבאות –

תמ"ש 9573-06-16 – תביעת המשיבים, הטוענים לבעלות במשק או למצער להיותם בני הרשות בו, לסילוק יד המערערים 2-3 מבית ההורים הבנוי על המשק וסעד כספי שעניינו דמי שימוש ראויים והוצאות אחזקת הבית בגין מגוריהם ושימושם של המשיבים בבית ההורים המכונה גם על ידי הצדדים כבית המערבי (להלן- תביעת הפינוי).