אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> רשלנות רפואית >> איחור באבחון שבר – רשלנות רפואית?

איחור באבחון שבר – רשלנות רפואית?

מאת: עו"ד ענת אשכנזי | תאריך פרסום : 16/07/2023 15:48:00 | גרסת הדפסה

עו"ד ענת אשכנזי | צילום: תומר יעקובסון, אילוסטרציה: Cara Shelton on Unsplash

לפעמים שברים בעצמות "מתפספסים" בצילומי רנטגן. אבחון מאוחר של שבר עשוי לגרום לכאבים מתמשכים ולנזק בלתי הפיך. מתי זו רשלנות רפואית המזכה בפיצויים?

צילומי רנטגן הם כלי מצוין ואמין. למרות זאת, ישנם מקרים שבהם הצילום אינו מצליח להדגים את השבר בעצם. אחד מהשברים הנפוצים ביותר הוא גם זה שיש לו נטייה להתפספס בצילום.

עצם הסירה (סקפואיד) היא עצם חשובה מאוד במבנה שורש היד, והיא העצם המועדת ביותר להישבר ביחס לשאר עצמות שורש היד.

במרבית המקרים ניתן לזהות את השבר על ידי בדיקה גופנית פשוטה וצילום רנטגן. עם זאת, 25% מהשברים בעצם הסירה אינם נראים כלל בצילום רנטגן רגיל.

במקרים בהם קיימת עמימות לגבי קיומו של השבר, הרופא נדרש לבצע בדיקה גופנית נכונה. בבדיקה הגופנית יש חשיבות רבה לשאלת מנגנון הנפילה וכן יש למשש את האזור החשוד.

רגישות בבדיקה מחייבת את הרופא לחשוד בשבר בעצם הסירה, להפנות את המטופל לבדיקות נוספות, ולטפל בפגיעה כשבר עד שיוכח אחרת. שברי סקפואיד שלא נראו בצילום רנטגן פשוט ניתן לאבחן באמצעות בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI).

הטיפול בשבר משתנה בהתאם למצב. שברים קלים דורשים קיבוע בגבס למשך 6-8 שבועות, ואילו שברים מסובכים יותר מצריכים ניתוח ולעיתים אף קיבוע במקבע מתכתי.

למועד תחילת הטיפול לאחר האירוע יש השלכה משמעותית על הנזק. אי טיפול נכון ובזמן עלול לגרום נזק כרוני לסחוס, חוסר יציבות של כל פרק שורש היד, כאבים כרוניים והגבלה ניכרת בתנועות.

לעומת זאת, טיפול נכון ובזמן לרוב יסתיים בקיבוע קצר ויביא לתוצאות טובות ולחזרה מהירה למעגל העבודה והתפקוד.

ניהול נכון של מטופל אשר מגיע למרפאה ומתלונן על כאבים בשורש היד הרדיאלי, צריך לכלול אנמנזה מפורטת בדבר: מנגנון הנפילה, עיסוק בספורט / תחביבים, משך התלונות, חבלות אקוטיות, חבלות חוזרות, מחלות רקע ומחלות במשפחה.

מתי זו רשלנות רפואית?

אם הרופא התעלם באופן ברור מהפרוטוקול המקובל לניהול כאבים; לא פעל לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת; לא ביצע למטופל את הבדיקות הידניות הנכונות במטרה לשלול או לאבחן שבר; לא הפנה אותו להמשך טיפול אצל רופא מקצועי; לא הפנה את המטופל לבדיקות נכונות ובכך מנע ממנו לקבל את הטיפול הנכון בזמן.

במידה שנגרמה למטופל נכות, כל אלה הן עילות לתביעת רשלנות רפואית.

  • עו"ד ענת אשכנזי מייצגת בתיקי רשלנות רפואית ובעלת ניסיון ייחודי בתיקים שבהם לא אובחנו שברים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום רשלנות רפואית באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים
עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, צילום: מיכאל טופיול
רשלנות רפואית בילדים – דברים שחשוב לדעת
עו"ד קרן ארנשטיין-דנה, צילום: גונן שמר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ