אישה שעברה מעקב הריון במרכז הרפואי זכתה עם בן זוגה בתביעת רשלנות רפואית. בפסק הדין נקבע כי לנוכח ההיסטוריה הרפואית שלה המעקב היה צריך להיות צמוד יותר
השופט שי משה מזרחי קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו בני זוג נגד המרכז הרפואי בני ציון ומשרד הבריאות. התובעים טענו שבית החולים כשל באבחון הריון חוץ רחמי בתובעת אף שהייתה בסיכון גבוה לכך. כתוצאה מכך היא נאלצה לעבור התערבות חירום כירורגית כששהתה בטיול בחו״ל ואיבדה עובר שגדל באופן תקין בתוך הרחם.
האישה סיפרה כי בעקבות הריונות חוץ רחמיים רבים שהתמקמו בחצוצרות היא עברה כריתה של שתי החצוצרות.
ב-2014 הגיעה ליחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי. היא העלתה את חששה לגבי הריון חוץ רחמי נוסף מאחר שעברה כבר ארבעה הריונות חוץ רחמיים אך הרופא הרגיע אותה והסביר שמכיוון שהחצוצרות נכרתו אין סיכוי שהריון כזה יתרחש שוב.
בחודש אוקטובר של אותה שנה הופשרו שלושה עוברים והוחזרו לרחמה. בבדיקת אולטרסאונד הועלה ספק לקיומם של שני שקי היריון.
לטענתה, תוצאות בטא גבוהות בשילוב הממצא באולטרסאונד היו צריכים להעלות אצל הצוות הרפואי חשד לקיומו של הריון מרובה עוברים מה שחייב ביצוע בדיקת אולטרסאונד ממוקדת.
כמו כן, בבדיקה שנערכה כמה שבועות לאחר מכן ובשל הפרשות שהיו לה אותם הכירה מהריונות חוץ רחמיים קודמים, העלתה התובעת חשד שההיריון מחוץ לרחם אך חששותיה בוטלו.
בסוף חודש נובמבר היא טסה לגרמניה לצרכי עבודה, כשהיא עדיין מלווה בהפרשות האמורות. כמה ימים לאחר מכן החלה לחוש כאבים עזים בבטנה והתעלפה. היא פונתה לבית החולים שם עברה הליך של פתיחת בטן והתגלה כי בנוסף להריון התוך רחמי יש עובר שהתמקם על גדם החצוצרה השמאלית בקרן הרחם וגדל, וכתוצאה מכך נגרם לה קרע ודימום פנימי. היא נזקקה להנשמה מלאכותית במשך מספר שעות ולא היה מנוס מהפלת ההיריון התוך רחמי.
בית החולים טען כי לא הייתה כל חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת. הוא הוסיף כי קיים קושי רב בזיהוי היריון שהשתרש בגדם של החצוצרה בשל מבנה הדופן השרירי של הרחם באזור אנטומי זה. לשיטתו, אבחון מאוחר של הריון בקרן הרחם רק כשכבר התרחש הקרע הוא לא נדיר כלל, גם כשמבוצע מעקב קפדני אחר האישה.
מידע חסר
אך השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בבת ים קיבל את התביעה. הוא קבע כי לפי הספרות הרפואית בעוד הריון משולב חוץ ותוך רחמי בהריונות ספונטאניים הוא נדיר, בנשים שעברו הפריה חוץ גופית הריון כזה אינו תופעה נדירה.
הוא הוסיף כי לא היה סינכרון בין הגורמים השונים שבדקו את התובעת. כך, טכנאית מטעם הנתבע שביצעה את בדיקת האולטרסאונד לא הייתה מודעת לארבעה הריונות חוץ רחמיים של התובעת אף שקורותיה נגבו על ידי רופא המרכז.
בנוסף קבע השופט כי ערכי הבטא שנצפו אצל התובעת באותה נקודת זמן היו אמורים לעורר חשד כי מדובר בהריון מרובה עוברים.
השופט ציין שעל הנתבע היה לערוך מעקב צמוד אחר התובעת ולבצע בדיקות נוספות שיכלו לאפשר גילוי מוקדם של ההיריון החוץ רחמי ואולי להציל את ההריון התקין.
בנסיבות אלה ובהתחשב בעובדה שהזוג הצליח לבסוף להביא לעולם בת ובן, חייב השופט את הנתבעים לפצות את התובעים ב-515,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 120,000 שקל והוצאות בסך 25,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד בקשי, עו"ד רייף
- ב״כ הנתבעים: עו"ד עוזיאל, עו"ד זיני
עו"ד חן בר-און
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין