נמל חיפה ישלם 425 אלף ש' לפועל שנפגע ממנוף

מפעיל "באגר" שעבד בנמל מטעם חברה חיצונית נפגע במהלך פינוי חומרים מספינה. ביהמ"ש הטיל את מלוא האחריות על הנמל לאחר שמצא כי העובד פעל בהתאם להנחיות הבטיחות.

בית משפט השלום בחדרה פסק באחרונה פיצוי של 425 אלף שקל לפועל שביצע עבודות בנמל חיפה מטעם חברה חיצונית, ונפגע במהלכן. הנמל ניסה להאשים את העובד בגרימת התאונה, אולם השופטת קרן אניספלד התרשמה שהנמל התרשל בפיקוח ותיאום ביצוע העבודות.

התובע עבד כמפעיל "באגר" (מחפר עם כף פינוי) בחברה לעבודות עפר ופיתוח "בני פואד עסלי" שעבדה עם נמל חיפה בשנת 2011.

במהלך ביצוע עבודות לפינוי חומרים מספינה שעגנה בנמל, הוא נלכד בתא הנהג לאחר שכף מנוף פגעה בבאגר בעת שעבד עליו. כתוצאה מהתאונה, הוא סבל משברים בכף ידו השמאלית ובצלעות ובביטוח הלאומי הוא הוכר כנפגע עבודה עם 15% נכות קבועה.

בפברואר 2015 הוא הגיש את התביעה לפיצויים על נזקיו. התביעה הוגשה כנגד נמל חיפה וחברת הביטוח "הפניקס", המבטחת שלו. הביטוח הלאומי הצטרף לתביעתו בדרישה שהנתבעים ישיבו לו את הכספים ששולמו לתובע במהלך השנים בגין נכותו – בסך הכל 77,900 שקלים.

לדברי התובע, התאונה ארעה בעת שפינה חומר מאניה שעגנה בנמל. התובע ציין כי הבאגר והמנוף ממוקמים כל אחד במקום קבוע ומטעמי יעילות ובטיחות, יש צורך בתיאום מלא ביניהם – דבר הנעשה על ידי עובדי הנמל.

לטענתו, התאונה אירעה בשל כשל בתיאום ולכן הוא סבור שיש להטיל על הנמל –  כבעל המנוף והאחראי להפעלתו – את מלוא האחריות לתאונה.

מומחה מטעמו קבע כי הפציעה גרמה לו ל-20% נכות רפואית, אולם התובע טען כי נגרמה לו בנוסף נכות תפקודית בשיעור 15% מאחר שמאז התאונה הוא לא יכול להפעיל את שתי ידיו באופן תקין וכיום הוא עובד בעבודה משרדית בשכר הנמוך מזה שקיבל לפני התאונה.

בתגובה, הנתבעים טענו כי לתובע אשם תורם בגרימת התאונה מאחר שלא הזיז את הבאגר בזמן. באשר לנזקים, מומחה מטעמם סבר כי נכות התובע עומדת על 10%.

אלא שלבסוף התובע והנתבעים הסכימו להגיע לפשרה בנושא אחוזי הנכות והם הועמדו על 7%, בין היתר לאחר שהתגלה כי העובד כבר שבר בעבר את ידו.

הנמל התרשל

בפסק דינה, השופטת אניספלד הטילה על הנמל את מלוא האחריות לנזקי התובע לאחר שהוכח בפניה שהנמל התרשל בפיקוח ותיאום ביצוע עבודות הפינוי באניה. בהקשר זה, השופטת מצאה שהתובע עבד בהתאם לנהלי הבטיחות הקיימים בנמל ולא יכול היה למנוע את התאונה. על כן, נקבע כי הוא לא אשם בגרימת התאונה.

בהמשך, השופטת אמנם קיבלה את הסכמת הצדדים באשר לאחוזי הנכות הרפואית, אולם קבעה כי הנכות התפקודית שלו גבוהה יותר ועומדת על 12% לנוכח הירידה המוכחת בשכרו לאחר התאונה.

בנוסף, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל וכן על העזרה שקיבל מקרוביו לאחר הפציעה. כמו כן, הוא יפוצה בגין הפסדי השכר וההוצאות הרפואיות שנאלץ לשלם בעבר ועוד ישלם בעתיד.

בסופו של דבר, השופטת אניספלד פסקה כי הנתבעים ישלמו לתובע 425 אלף שקל וכן יישאו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 51,750 שקלים.

מלבד זאת, תביעת הביטוח הלאומי התקבלה במלואה והנתבעים חויבו להשיב למוסד את מלוא הסכומים ששולמו לתובע (77,900 שקלים), בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,114 שקלים.

• ב"כ התובעים: עו"ד עתאמני תופיק ועו"ד רעות כהן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אפרת קום

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.