ילד בן 9 שנמצא במשמורת אמו החל להתנכר אליה בשל השפעתו המזיקה של אביו. בית המשפט קיבל את בקשת האב להעברת המשמורת אליו אך התנה את המהלך בהפחתת סממני הריחוק הרגשי בין הילד לאמו.
מזה כ-8.5 שנים מנהלים הורים לילד בן 9 מאבקי משמורת. ב-2015 הגיש האב תביעה להעברת המשמורת אליו. השופט אסף זגורי קבע שהאב מסית את הילד נגד אמו והדבר עלול להתפתח לנתק מוחלט. לנוכח המלצת גורמי המקצוע נענה השופט לבקשת האב אך התנה אותה בכך שהצדדים יעברו טיפול שבמהלכו הסימפטומים של הניכור ההורי כלפי האם יצומצמו.
בני הזוג הביאו ילד לעולם ב-2009 ונפרדו בסמוך לאחר מכן. כשמלאו לילד 6 חודשים בלבד הם הגישו תביעות הדדיות בעניין המשמורת, כשכל אחד מהם מבקש לאחוז בקטין במעין ״משפט שלמה״.
בתחילת הדרך ההורים הגיעו להסדר של משמורת משותפת אך בעקבות הליך משפטי מ-2013 הילד עבר למשמורת אמו.
האב לא השלים עם רוע הגזירה ובהגיע הילד לגיל 6 הוא הגיש תביעה להעברת המשמורת אליו. הוא טען שיש לו כישורי הורות טובים יותר מאלו של האם ולילד רצון עז לעבור לגור עמו. עוד לדבריו, בנו מגלה סימני מצוקה במגוריו אצל האם כמו הרטבה, נדודי שינה וניבולי פה שכן היא עסוקה בקריירה שלה במקום בטיפול בו.
האם הכחישה את הדברים וטענה שהאב מסית את הילד נגדה, מערב אותו עמוקות בסכסוך ״ומבצע מניפולציות בנפשו השברירית כדי לגרום לו לעבור לגור אצלו״.
בתיק הוגשה חוות דעת של הפסיכולוג שמטפל בילד שכתב כי הוא שרוי במצוקה ומתח רב. לדבריו, הילד מרבה לחזור על הנרטיב שלפיו אמו ״קרה״ ולא אכפת לה ממנו ואף משמיץ ומקלל אותה.
עוד הוגש לבית המשפט תסקיר עובדת סוציאלית שכתבה כי הילד מביע רצון לעבור לגור עם אביו. לדבריה, ״במציאות בה חי הילד, אין לו מרחב תמרון ואין מקום לקשר עם שני הוריו אלא רק עם הורה אחד״.
עוד נכתב כי האב חם ואוהב אך מתקשה להפריד בינו לבין הילד ולראות את הצורך שלו בקשר עם שני הוריו.
הכדור במגרש של האב
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, קבע כי הילד סובל מניכור הורי כלפי אמו ומדובר בדינמיקה שעלולה להתפתח למצב של סרבנות קשר מוחלטת.
השופט סקר בהרחבה את תופעת הניכור ההורי והשלכותיה הקשות על התפתחותם הנפשית-רגשית של ילדים. בין היתר הוא כתב שהדינמיקה של הניכור ההורי מתעתעת ולעתים קשה לאיתור ושהיא לא מתרחשת רק כנגד הורים ״שאינם משמורנים״, למרות שזה הרוב הטיפוסי של המקרים.
לדבריו, בנסיבות המקרה קיים ״חשש כבד״ מפני ניתוק רגשי בין הילד לאמו אם יעבור למשמורת האב.
מנגד, יש להתחשב ברצונו של הילד לעבור לגור עם אביו ובכך שלפי גורמי המקצוע לילד טוב יותר עם אביו.
״אין לי ספק שהאב יכול לספק את כל צרכיו של הילד ולגדל אותו היטב. אך יש צורך אחד שהוא מתקשה לספק לו והוא חשוב מאין כמותו להתפתחות הרגשית התקינה והבריאה של הילד – הצורך והאפשרות פשוט לאהוב את אמא״, כתב השופט.
בנסיבות אלה קבע השופט שהמשמורת תעבור לאב רק בתנאי ששני ההורים ישולבו בטיפול למשך שנתיים ושיפחתו הסימפטומים של הריחוק הרגשי בין הילד לאמו. ״הכדור במגרש של האב״, סיכם השופט.
האב חויב בהוצאות בסך 7,000 שקל שיממנו את הטיפול.
- ב״כ התובע: עו״ד משפחה עמיהוד בורוכוב
- ב״כ הנתבעת: עו״ד שמואל מורן, עו״ד עומרי דרור
עו"ד אליסה אורנים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין