בשנים האחרונות עולה מספר האנשים המבקשים לפרוש מחברותם באגודה השיתופית של המושב בו הם גרים, מסיבות מגוונות. הפורשים זכאים לפדות את המניה שלהם באגודה. איך זה נעשה בפועל?
החלטה 970 של מועצת מקרקעי ישראל קובעת כי הפסקת חברות באגודה שיתופית לא תחייב, בכל הנוגע לרשות מקרקעי ישראל, את ביטול זכות המתיישב בנחלתו. במילים אחרות, מבחינת רמ״י ניתן להיות בעל נחלה במושב מבלי להיות חבר באגודה השיתופית.
ואכן, מספר החברים המחליטים לפרוש מהאגודה השיתופית עולה מידי שנה.
הפורשים זכאים לקבל מהאגודה את חלקם בהון האגודה, כלומר, לפדות את המניה שלהם על פי הערך שלה כפי שנקבע בהוראות החקיקה ובתקנון האגודה.
המניה אינה נייר סחיר ולכן כל העברת זכויות של חבר בהון האגודה מתבצעת באמצעות האגודה, באופן שהאגודה פודה את ערך המניה של "המוכר", ומחייבת את "הקונה" בערך המניה. בפועל התמורה עבור הזכות בהון האגודה מועברת מהקונה למוכר.
המסגרת הנורמטיבית בעניין פדיון המניה נקבעת על פי פקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 (להלן: "תקנות הפרישה"), תקנות האגודות השיתופיות כללים ועקרונות לקביעת ערך פדיון מניה או השתתפות בהון האגודה באגודה שיתופית" (להלן: "תקנות הכללים"), ועל פי תקנון האגודה.
הכללים שחשוב לבדוק
כאמור, בכל מקרה של הפסקת חברות באגודה, על האגודה לפדות את המניה של מי שחברותו פסקה, על פי הוראות תקנות הפרישה, תקנון האגודה, והתקנות המתייחסות להיבט החשבונאי והשמאי הנדרשים לצורך חישוב ערך המניה.
תקנות הפרישה מתייחסות לערך המניה כאשר "פקעה חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו", לפי הסוגים השונים של האגודות השיתופיות.
תקנות הכללים עוסקות בהיבט החשבונאי והשמאי הנדרשים לצורך חישוב ערך המניה.
תקנון האגודה קובע את הכללים החלים בפקיעת חברות שלא כתוצאה ממוות. מאחר ותקנות הפרישה אינן קוגנטיות, רשאית האגודה לקבוע כללים ייחודיים לה, בכפוף להוראות הפקודה.
בחלק מהתקנונים, יש הפניה להוראות תקנות האגודות השיתופיות 1934, המנוסחות באנגלית.
חלק מהתקנונים גם כוללים הוראה הקובעת את המועד לפיו תשלם האגודה לפורש את שווי ערך המניה.
מניה באגודה שיתופית
המושג "מניה" קבוע בתודעה באופן שמייחסים לו זכויות וחובות של מניה בחברה בע"מ, ויש להבין את המשמעות הייחודית ל"מניה" בעניין אגודה שיתופית.
בדומה למניה בתאגיד מסוג חברה בע"מ על פי הגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות ("אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון"), אף מניה בתאגיד מסוג אגודה שיתופית, היא אגד של זכויות באגודה שיתופית הנקבעות בדין ובתקנון.
לפי דיני האגודות השיתופיות ותקנון האגודה הקובעים את "אגד הזכויות", מניה באגודה שיתופית איננה נייר סחיר בדומה למניה בחברה, אלא מהווה זכות אישית של חבר האגודה המועברת בירושה. הזכות היא לקבל את דמי פדיון המניה מהאגודה השיתופית על פי דין ועל פי תקנון האגודה, כאשר נפסקת חברותו באגודה השיתופית.
לכן, משפסקה חברותו של אדם, הוא נושה של האגודה לעניין ערך המניה, כאשר ערך המניה כולל את כל הרכיבים הכספיים ושווי הכסף להם זכאי מי שפסקה חברותו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה.
ערך פדיון המניה לא נקבע על פי מחיר שוק בין קונה מרצון למוכר מרצון, בדומה למניה של חברה בע"מ, אלא נקבע על פי הכללים הקונקרטיים לאגודה הספציפית שנקבעים לפי הדין והתקנון. יישומם של כללים אלו נעשה על ידי רואה חשבון שעשוי להיעזר במעריך ושמאי, בכפוף לכללים הקובעים את העקרונות המחייבים את המומחים לצורך הערכת ערך פדיון המניה.
לכן, בניגוד למניות של חברה בע"מ שלכולן שווי זהה, מניה באגודה שיתופית של פלוני, אינה בהכרח שוות ערך למניה של אלמוני, מכיוון שייתכן ויש שוני בערך ההשקעה בהון האגודה של פלוני, בהשוואה לאלמוני
החלק היחסי מהון האגודה
ככלל, התקנה החלה על אגודות שיתופיות שהן אגודות להתיישבות חקלאית, מסוג של מושב עובדים וכפר שיתופי, היא תקנה 10 לתקנות הפרישה: ״המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנות האגודה, אולם רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות, ובלבד שהפיחות הוא בשיעור שאילו פורקה האגודה לא היו מחזירים לכל אחד מהחברים את מלוא הסכום ששילם תמורת מנייתו״.
תקנה 10 מבטיחה לפורש שיושב לו מה שהשקיע בהון האגודה, ובנוסף סכומים אחרים ככל שנקבעו בתקנון האגודה. התקנה גם מבטיחה את האגודה כנגד מצב בו פדיון המניה עלול לגרום לפגיעה פיננסית באגודה, כתוצאה מירידה בערך הנכסים של האגודה. התקנה אינה קוגנטית וניתן להתנות עליה במסגרת התקנון. עוד חשוב לדעת כי הסמכות לדון בסכסוכים בעניין שווי פדיון מניה מסור לבית משפט אזרחי ולא לרשם האגודות השיתופיות.
לסיכום, מי שפורש מאגודה שיתופית זכאי לקבל את חלקו בהון האגודה בתוך זמן קצוב. במקרה של מחלוקת בין הפורש לבין האגודה, ראוי לדון בעניין בבית משפט אזרחי.
* עו״ד עמיר דרורי עוסק בנחלות ומשקים במושבים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין