תינוק כבן שנה הוצא ממשמורת אמו לאחר שעלה חשד כי היא פוגעת בו. בחלוף השנים האם עשתה מאמצים להוכיח שהיא מסוגלת לגדלו, אך רשויות הרווחה בשלהן. לאחרונה בית המשפט הוציא פסק דין חריף ביותר נגד התנהלותן.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב שאול שוחט מתח ביקורת חמורה על רשויות הרווחה, שלפני כ-3.5 שנים הוציאו תינוק אריתריאי מחזקת אמו ומאז מתעקשות להשאירו באומנה. בפסק הדין הנוקב שניתן לאחרונה הובהר כי הרשויות לא רשאיות להפריד ילדים ממשפחותיהם עד אין קץ.
לפני כ-4 שנים אושפז תינוק כבן שנה בבית החולים עם שבר ברגל ועלה חשד כי אמו פוגעת בו. רשויות הרווחה התערבו מיד, והילד הוכרז כ"קטין נזקק" והועבר למשפחת אומנה.
האם לא הייתה מעורבת בתחילת הדרך וההליכים נשלטו ביד רמה על ידי היועץ המשפטי של משרד השירותים החברתיים, שבכל פעם ביקש להאריך את צו ההוצאה ממשמורת מבלי להציע מתווה טיפולי שיאפשר לאם לגדל את בנה.
בחלוף הזמן האם "התאפסה", שינתה את התנהלותה והחלה להיפגש בקביעות עם בנה בהשגחת הרווחה.
לפני מספר חודשים היא ביקשה מבית המשפט לנוער להחזיר את הילד אל חיקה, אולם בקשתה נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד היועמ"ש שדרש להאריך את צו ההוצאה ממשמורת ב-3 שנים נוספות.
אלא שדרישתו נדחתה לאחר שבית המשפט קבע כי בחלוף הזמן ניכר שיפור בהתנהלות האם, והגיע הזמן שהילד יחזור הביתה. בהתאם לכך, גובש מתווה שיאפשר את חזרתו בתוך 3 חודשים.
שמים קצוץ
כל הגורמים המעורבים ערערו על החלטה זו: האם ביקשה להחזיר את הילד במיידי, היועמ"ש התנגד לחלוטין לאפשרות שהילד יחזור לאמו ב-3 השנים הקרובות, ואילו עורכת הדין שמונתה לו הציעה פתרון ביניים: טענה כי המתווה שגובש מהיר מדי ויש לאפשר חזרה הדרגתית יותר.
לא יהיה זה מוגזם לומר שסגן הנשיא שוחט הזדעזע מעמדת היועמ"ש. השופט הבהיר כי מה שצריך לעמוד לנגד עיניו היא זכותו של הילד לגדול אצל הוריו ולשמור על זהותו. אלא שנראה כי במקרה הזה כלל לא אכפת לרשויות שהילד ימשיך לחיות עד אין קץ הרחק מאמו, משפתה ומתרבותו.
בתוך כך השופט הדגיש כי שליחת ילד לאומנה נועדה לשמש פתרון זמני בלבד, כשהמטרה הסופית היא להחזירו להוריו "ויפה שעה אחת קודם". בזמן זה על שירותי הרווחה לדאוג לתכנית טיפולית שתאפשר זאת. אלא שבמקרה הנוכחי לא גובשה שום תוכנית כזו.
לגופו של עניין, השופט ציין כי מאז הפרידה האם "עשתה כברת דרך חיובית" בהתחשב בקשיים שלה כשוהה לא חוקית ואם יחידנית.
בהמשך, השופט החמיא לעורכת הדין של הילד שהציגה "עמדה מכילה ופרגמטית יותר" מזו של היועמ"ש.
בסופו של דבר השופט דחה את עמדתו הקיצונית של היועמ"ש אך גם את בקשת האם להחזרה מיידית. במקום זאת, הוא שינה את המתווה שהציע בית המשפט לנוער ונתן הוראות שמטרתן להביא למצב שבתוך חצי שנה הילד יגור אצל אמו תחת פיקוח רשויות הרווחה.
לקראת סיום השופט הוקיר תודה למשפחת האומנה שטיפלה עד כה בילד ומתקשה להיפרד ממנו. "אני מקווה", כתב, "כי תימצא הדרך שגם לאחר שהקטין ישוב לבית האם, ימשיכו להיות חלק מחייו".
לקריאת פסק הדין המלא בענ"א 36243-06-18
- ב"כ האם: עו"ד יוסי נקר
- ב"כ היועמ"ש: עו"ד איריס ענבר
- ב"כ הקטין (האפוטרופא לדין): עו"ד יקבה קאסה
עו"ד מיטל כסיף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין