השניים מיזגו פעילות עסקית משותפת תחת החברה, מבלי לרשום את החתן כבעלים רשמי. השופט הכיר בו וגם פסק לטובתו עשרות אלפי שקלים שהזרים מכיסו לעסק
בית משפט השלום בפתח תקווה הכיר לאחרונה בגבר כבעלי מחצית מחברה הרשומה על-שם חמיו לשעבר. השניים מיזגו בעבר פעילות עסקית משותפת תחת החברה, וחתמו על הסכם המחלק ביניהם את הבעלות עליה, אך זאת ללא הסדרה רשמית. השופט אריאל ברגנר קבע, על סמך ההסכם, שהצדדים בעלים במשותף על החברה, ובנוסף פסק לתובע כ-60 אלף שקלים שהזרים אליה מכיסו הפרטי.
בתקופה הרלוונטית להליך היה התובע ("החתן") נשוי לבתו של הנתבע ("החם"). כל אחד מהצדדים היה אז בעלים על משהו: לחתן היה, בין השאר, עסק של חנות כלי בית וטקסטיל בשם "Kitchen & More", ואילו החם החזיק בחברה הקרויה "מודול. ק. בע"מ", כמו גם בעסק של מכבסה, מכירת מוצרי טקסטיל ושירותי בנייה של חיפוי מבנים.
בפברואר 2017 חתמו הנתבע וחתנו על שורת הסכמים, ביניהם חוזה למיזוג פעילותם העסקית תחת חברת "מודול". בהסכם נקבע כי הגם שהחם יישאר הבעלים הרשום היחיד בחברה, הרי שבפועל שני הצדדים הם בעלי מניות בה, כאשר חלקו של כל אחד מהם בהשקעות, ברווחים, בהפסדים או בכל דבר אחד - הוא חצי-חצי. הותרת הנתבע כבעלים יחיד נומקה בהסכם כצעד להגנת נכסי החברה ו"הפחתת הסיכון אל מול נושה עתידי".
אלא שהפעילות העסקית המשותפת לא האריכה ימים. בשלהי 2017 עלו יחסי התובע ובת הנתבע על שרטון. זמן קצר לאחר מכן - כשנה לאחר תחילת היחסים העסקיים - שלח החתן לחמיו הודעה על פירוק השותפות. התביעה הוגשה לבית המשפט בנובמבר 2018.
בתביעתו עתר החתן לשלל סעדים, וביניהם הצהרה עליו כבעלי חצי ממניות "מודול" וזכאותו להחזר הוצאות ששולמו לעסק המשותף מכיסו הפרטי.
החם והחברה הגישו תביעה שכנגד לחיוב החתן בלמעלה מחצי מיליון שקל, בגין הפרה של הסכם השותפות ואי עמידה בהתחייבויות כלפי העסק.
רישום בעלות: הצהרתי בלבד
השופט ברגנר דחה את התביעה שכנגד וקיבל את תביעת החתן להצהיר עליו כבעלי חצי מחברת "מודול", על רקע הסכם השותפות הברור למדי שנכרת בין הצדדים.
"מגרסאות הצדדים ניכר כי כוונתם הייתה להיקשר בהסכם השותפות מבלי שהתובע יירשם כבעל מניות אצל רשם החברות", כתב השופט וחידד: "ההסכמה כי הזכויות לא יירשמו במרשם אינה מעלה או מורידה לעניין הבעלות, מאחר והרישום תוקפו דקלרטיבי בלבד".
בהקשר לכך הדגיש השופט כי החם, הלכה למעשה, הודה בחקירתו כי חתם על הסכם השותפות. הוא הסביר שעל-פי הפסיקה, ההנחה היא שאדם שחתם על מסמך ידע על מה הוא חותם, הבין את תוכנו והסכים לאמור בו.
משלא הוצגה ראיה על הסכמה מאוחרת הסוטה מזו שבהסכם השותפות, הכיר השופט בחתן כבעל מניות בחברה הנתבעת, בשיעור 50%, וזאת עד אשר בוטל ההסכם. בהמשך התקבלה אף בקשתו הנוספת של התובע, לפסיקת החזר הוצאות ששילם לעסק מכיסו הפרטי, בסך 59,096 שקל.
לסיום פסק השופט לטובת החתן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל, כך שבסך הכול נפסקו לטובתו כ-85,000 שקל, בנוסף על מחצית ממניות החברה הנתבעת.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עדי טל
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.