לטענת המעסיקה הנתבעים שידלו אחד את השני להתפטר והפרו אח חובות הסודיות, הנאמנות ותום הלב הרובצות עליהם. ביה"ד דחה אותה: "ההתחייבות לאי תחרות - לא תקפה"
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברה כנגד עובדיה לשעבר, בטענה שהם פעלו בצוותא מאחורי גבה כדי לערוק למתחרה, תוך הפרת התחייבויות בהסכמי העבודה. דרישתה הייתה לפיצוי של 1.7 מיליון שקל, אך השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד דחה אותה: לדבריו לא הוכחה התפטרות קולקטיבית ומתוזמנת. עוד הוא קבע שההתחייבות לאי-תחרות נוגדת את תקנת הציבור ואינה תקפה משפטית.
שבעת הנתבעים - שהוגדרו בפסק הדין כ"צעירים בתחילת הקריירה" - עבדו בשלב מסוים בחברה התובעת, "FBC טכנולוגיות", העוסקת במתן פתרונות ותמיכה בתחום הפריוריטי. במסגרת הסכמי העבודה שלהם הם התחייבו בין היתר לסודיות, אי תחרות והעדר שידול. לימים כולם התפטרו ועברו לחברת "מידעטק טכנולוגיות", העוסקת אף היא בתחום הפריוריטי. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין ביוני 2022.
לטענת FBC, הנתבעים פעלו מאחורי גבה על מנת לשדל אחד את השני לערוק למידעטק. נטען שבמעשה זה הם הפרו את הסכמי העבודה, ובתוך כך את חובות הסודיות, הנאמנות ותום הלב הרובצות עליהם. עוד הואשמו העובדים בגזילת סודות מסחריים.
העובדים, מצדם, כפרו בגרסת מעסיקתם לשעבר. לטענתם מדובר בניסיון לנהל משפט ראווה על מנת להעביר מסר מאיים לעובדים הקיימים "למען יראו וייראו", כדי שלא יעזו לעזוב כמותם. הנתבעים עמדו על כך שלא מדובר בעריקה מתואמת, ושלא הפרו חובות כלשהן. עוד טענו, על רקע היותם בתחילת דרכם המקצועית, שסעיף אי התחרות בהסכמי העבודה כלל אינו חוקי.
כל אחד עזב מסיבותיו
השופט אבו קאעוד התרשם שהלכה למעשה, לא הייתה עזיבה סימולטנית של הנתבעים את FBC, כאשר ישנם פערים של מספר חודשים בין מועדי ההתפטרות השונים. במסגרת המשפט ציין כל אחד מהעובדים את סיבתו לעזיבה, שלא הייתה תלויה במי מחבריו, והשופט התרשם מכנות טענותיהם.
כך למשל, אחת הנתבעות סיפרה שבתקופת עבודתה ב-FBC יצאה לחופשת לידה, ולאחר סיומה ביקשה לעבוד בצפון, סמוך למקום מגוריה, ובשעות גמישות. לדבריה פנתה למידעטק, שלה משרדים בטירת הכרמל, והתקבלה. במקביל סירבה FBC לאפשר לה ימי עבודה קצרים, ולכן היא התפטרה.
עובד נוסף שיתף שבין היתר בעקבות העומס הרב והיחס השלילי שקיבל מ-FBC, החליט להגיש מכתב התפטרות. נתבע אחר העיד בין השאר על תחושת מתח תמידית ב-FBC, עומס, השפלה שחווה שם, העדר ניהול ושכר נמוך - אשר גרמו לו, לטענתו, לחפש עבודה חלופית.
בתוך כך הודגש בפסק הדין כי הפנייה למרבית העובדים הייתה בכלל ביוזמת מידעטק, ולא להיפך. מסקנת השופט הייתה שאין הוכחה לשידול פסול, וכי טענותיה של FBC בעניין הזה נותרו בגדר השערה בלתי מבוססת.
בתוך כך קבע השופט שסעיפי אי התחרות בחוזי העבודה מול FBC נעדרי תוקף משפטי. הוא נימק ש"קשירתם של עובדים מסוג זה בהסכמים המטילים מגבלות על התפתחות הקריירה המקצועית שלהם בראשית דרכם, ללא תמורה מיוחדת, מצמצמת מאוד את האופק המקצועי שלהם, סותרת את תקנת הציבור ופוגעת בתחרות במשק".
לפיכך השופט דחה את התביעה, ואף חייב את FBC לשלם ל-2 מהנתבעות כ-12,000 שקל בגין משכורת והפקדות לקרן השתלמות המגיעות להן. נוכח תביעה שכנגד מטעם העובדים בעילות התעמרות ולשון הרע שנדחתה - נקבע שלא ייפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.
- ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד עינת כרמי ברק ועו"ד מיריאל אמיר
- ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד: עו"ד טל מאירסון ועו"ד יפית ראובן
עו"ד ורד שדות
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.