ביה"ד לעבודה בבאר שבע קיבל חלקית את תביעת המורה, שזומנה לשימוע בעקבות תלונה במשטרה שהגישה נגדה מנהלת בית הספר. השופט הצביע על ליקויים בהתנהלות המדינה וקבע: "מן הראוי שמשרד החינוך יסיק מסקנות".
השופט צבי פרנקל אמנם דחה חלק מתביעות המורה, אולם עם זאת פסק לה פיצויים על עגמת נפש, בפסק דין שניתן בשבוע שעבר.
כ-34 שנה עובדת התובעת כמורה בבית ספר בדימונה. לפני כשלוש שנים מנהלת בית הספר הגישה נגדה תלונה במשטרה על תקיפה לאחר שלטענתה המורה צעקה עליה וזרקה לעברה קלסר. בעקבות זאת המורה זומנה להליך משמעתי שהסתיים במכתב נזיפה ממשרד החינוך.
בתביעה שהגישה בביה"ד האזורי לעבודה בבאר-שבע, המורה טענה שלל טענות בדבר התנכלויות, חרמות, והאשמות שהופנו כנגדה על ידי מנהלת בית הספר, במטרה להוציא אותה מהמערכת.
ביחס למדינה נטען בין היתר כי לתובעת נערך "משפט שדה", כשכל הליכי השימוע היו נגועים בחוסר תום לב, חד צדדיות וזלזול.
המדינה טענה כי לתובעת נערך שימוע בהתאם לדין ולנהלים. המנהלת טענה לעניין התקרית האלימה, כי התובעת התפרצה למשרדה בתגובה לכך שבסך הכל ביקשה ממנה מערכת שעות ועדכונים שונים, ואז התפרצה עליה.
אלא שהתובעת טענה כי לא היו דברים מעולם ולראייה התלונה נגנזה במשטרה לאחר חקירה.
שיחות מאחורי הגב
פסק דינו של השופט פרנקל החל בדחיית תביעת הלשון הרע נגד המנהלת והתביעה נגד המדינה בגין התנכלות תעסוקתית והעסקה פוגענית. השופט הבהיר כי בעילות אלה טענות התובעת היו כלליות מדי, מה גם שלא הוכחה פגיעה בשמה הטוב, שכן העניין במשטרה טופל בדיסקרטיות.
עם זאת, השופט קבע כי התובעת זכאית לפיצוי בכל הקשור להתנהלות המדינה בשימוע ובתוצאותיו. השופט הצביע על מספר פגמים והשתכנע כי אילו המדינה הייתה פועלת כנדרש ובוחנת היטב את חומר הראיות, הרי שהיא הייתה מסתפקת בהתראה בלבד ולא בנזיפה.
קביעה זו התבססה בין השאר על עדותה של סגנית מנהלת המחוז שערכה לתובעת את השימוע, והודתה כי הייתה חדשה בתפקיד והיום הייתה נוהגת אחרת. על כך ציין השופט כי המדינה הייתה צריכה לוודא שהממונה על המשמעת מכירה את העבודה ומודעת להשלכות.
כך למשל, התברר כי מנהלת המחוז ששלחה לתובעת מכתב הנזיפה, לא נחשפה לפרוטוקול השימוע המקורי שנערך על ידי סגניתה כאמור.
השופט הוסיף בין היתר כי המדינה "לא בחנה את החומר המונח בפניה כנדרש, לא ביקשה לשמוע עדים לאירוע בגינו הוזמנה התובעת לשימוע...".
עוד נקבע כי גם המפקח התנהל באופן בעייתי, כאשר לפני השימוע שוחח עם סגנית מנהלת המחוז בעניינה של התובעת מבלי שהדבר הובא לידיעתה. "לא כך צריך להתנהל הליך משמעתי בכלל ולעובד הוראה בפרט, כאשר מפקח, שעליו אחריות מבחינת פדגוגית, מקיים שיחות מאחורי הגב של המורה", כתב השופט.
בסיכומו של דבר נקבע כי המדינה תשלם לתובעת פיצויים בסך 40,000 שקל בגין עגמת נפש והתנהלות בחוסר תום לב, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
בפסיקת הפיצוי השופט לקח בחשבון את העובדה שבמהלך ההליך המשפטי המדינה השכילה לבטל את הנזיפה. בפסק הדין נכתב כי "מן הראוי שמשרד החינוך יסיק מסקנות מהתנהלות הגורמים מטעמו ובכלל זה מהתנהלותה של סגנית מנהלת המחוז שהודתה בפנינו שהיום הייתה נוהגת אחרת".
- ב"כ התובעת: עו"ד אוהד אור
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד שלומי ירדן מפרקליטות מחוז דרום
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד נעמה משה
עו"ד יונית ויינהבר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין