הצעירה, כיום בת 20, נולדה בקלדוניה החדשה להורים שלא הצליחו לגדל אותה. דודתה – אזרחית ישראל – קלטה אותה למשפחתה וכעת השתיים ביקשו לקבל הכרה רשמית במערכת היחסים ההורית
בית המשפט בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה לאימוץ בגירה בת 20 על-ידי דודתה (אחותו של אביה). הצעירה נולדה בקלדוניה החדשה וגדלה אצל דודתה – אזרחית ישראלית – מאז גיל 7 חודשים, כשלאורך השנים הוריה לא היו בתמונה. היועץ המשפטי לממשלה אמנם התנגד בטענה שעדיין אין לה מעמד בישראל אבל השופטת אסתר ז'טניצקי רקובר לא מצאה שזו סיבה מוצדקת לעכב את ההליך. "האימוץ משקף באופן אמיתי צורך חיוני של התובעת והילדה כאחד ונותן גושפנקא ליחסים ההוריים האמיתיים המתקיימים משך שנים רבות".
ההורים הביולוגיים לא הצליחו לגדל את הילדה ובהתאם לנוהג בחברה המסורתית בקלדוניה החדשה בני המשפחה המורחבת לקחו על עצמם את המשימה. בתחילה היא נמסרה לסבתה מצד האב ובגיל 7 חודשים הועברה לדודתה. מאז, הדודה ובעלה גידלו אותה כבתם.
המשפחה נדדה לאורך שנים בין ארצות שונות, כולל ישראל. ב-2011 הם השתקעו בארץ סופית וכמה שנים לאחר מכן חלה הבעל בסרטן הריאות וב-2016 הלך לעולמו.
כשנה לאחר מכן, כשהילדה כבר הייתה נערה בת 17, הגישה דודתה באמצעות עו"ד ליטל קוזקוב תביעה לאימוץ אליה צורפו תצהירים של ההורים הביולוגיים שהסכימו לוותר על סמכויותיהם.
באפריל 2019 הגישו רשויות הרווחה תסקיר תומך בו צוין כי הצעירה מעוניינת באימוץ ומבחינתה אין לה משפחה אחרת מלבד דודתה ובנה – שעבורה הוא אח ביולוגי לכל דבר.
למרות התסקיר ביקש היועץ המשפטי לממשלה להקפיא את ההליך עד שהצעירה תסדיר את מעמדה בישראל ברשות האוכלוסין וההגירה. עמדה ששיקפה למעשה חשש שהליך האימוץ נועד לשמש מקפצה לקבלת אזרחות.
הדודה ציינה לעומת זאת, כי ההליך מתנהל כבר 3 שנים ועיכוב נוסף יפגע בטובת האחיינית שלה, שבינתיים לא יכולה להתגייס או לעבוד בעבודה מסודרת ככל בני גילה.
לכבד את רצונן
השופטת אסתר ז'טניצקי רקובר ציינה כי היועמ"ש לא הציג טעם ענייני להתנגדות. היא הבהירה שלעניין המעמד אין כל קשר לאימוץ. ראשית, חוק האימוץ לא מחייב שהמאומץ יהיה ישראלי והדרישה לתושבות חלה רק על המאמץ – ואין מחלוקת על כך שהדודה תושבת ואזרחית ישראל. שנית, לעמדתה, עיכוב האימוץ רק בגלל סוגיית המעמד יפגע בילדה ללא הצדקה.
לגופו של עניין השופטת ציינה כי המקרה הנוכחי עומד בתנאים המיוחדים להוצאת צו אימוץ כלפי בגיר (מאז הגשת הבקשה הנערה עברה את גיל 18). התובעת גידלה את האחיינית שלה כבתה מאז ינקותה, משפחתה היא המשפחה היחידה שהצעירה מכירה. בנוסף, הוריה הביולוגיים ניתקו איתה קשר, לא מקיימים את חובותיהם ההוריות ואף ויתרו עליהן באופן רשמי. כמו כן, השופטת סברה כי יש לכבד את רצון הצעירה שמעוניינת באימוץ ורואה בדודתה כאם אוהבת ובלעדית.
השופטת ציינה כי הסיבה העיקרית לעיכוב בפתיחת הליכי האימוץ הייתה ההתמודדות של המשפחה עם המחלה הקשה שתקפה את בעלה המנוח של התובעת.
"עסקינן בשתי בגירות החפצות להסדיר את מערכת היחסים שביניהן מבחינה חוקית, מערכת יחסים שתחילתה כשהילדה הייתה בת מספר חודשים ונמשכת עד היום, משך 20 שנה", נכתב. "האימוץ דנא משקף באופן אמיתי צורך חיוני של התובעת והילדה כאחד ונותן גושפנקא ליחסים ההוריים האמיתיים המתקיימים משך שנים רבות", סיכמה השופטת והכריזה על אימוץ הצעירה.
לפסק הדין בתיק אימוץ 27393-04-17
- ב"כ התובעת: עו"ד ליטל קוזקוב במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
- שמו של ב"כ היועמ"ש לא צוין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.