מאת: עו"ד דורון זיסו
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
גרושתו של פרופסור העוסק בקידום המוזיקה המזרחית בארץ ובעולם הפיצה מכתבים בקרב מכריו, לפיהם מדובר בנוכל שמוליך שולל את ציבור שומעיו ומזלזל במוזיקה אותה הוא מבקש לקדם. ביהמ"ש חייב אותה לפצות את בעלה לשעבר ב-50 אלף שקל.
בתביעה שהוגשה לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, טען הפרופסור כי מכתבים שהפיצה אשתו לשעבר, בהם כונה בין היתר "נוכל" ו"שקרן פתולוגי", הציגו אותו כמי שאינו רוחש כבוד למוזיקה שאינה מערבית, וכמי שמוליך שולל את ציבור שומעיו מזה למעלה מ-25 שנה, הבוגד ביושרה המקצועית, באשתו ובילדיו.
התובע, טען כי הקדיש את חייו המקצועיים למחקר וקידום המוזיקה המזרחית בארץ ובעולם, וכי נקמנות הנתבעת עלולה להחריב ולהרוס קריירה שלמה. לכן, ביקש לחייב את אשתו לשעבר בפיצוי של 100 אלף שקל בגין הפצת לשון הרע.
הנתבעת לא הכחישה את הפצת המכתבים, אך טענה כי יש אמת בדבריה וכי קיימת חובה מוסרית לחשוף בפני הציבור את פרצופו האמיתי של התובע, שהוא איש ציבור ומומחה בעל שם עולמי. לדבריה, כל הדברים שכתבה בנוגע לבגידה הינם אמת, שכן התובע הודה שהוליד ילד מחוץ לנישואיהם. הנתבעת גם עברה מיוזמתה בדיקה במכונת אמת התומכת בגרסתה באשר לפרסומים על דעתו של התובע על מוזיקה מזרחית. לכן טענה, עומדת לה הגנת "אמת דיברתי" שבחוק איסור לשון הרע.
ניסוח בוטה ומעליב
סגן הנשיא, השופט מנחם הכהן, ציין כי אין ספק שבמכתביה, ביקשה הנתבעת להכפיש ולפגוע בשמו הטוב של התובע בעיני מכריו ועמיתיו לעבודה, ועל-כן הם מהווים לשון הרע. בנוסף הדגיש השופט, שגם פרסום האמת עשוי להיחשב כלשון הרע כשהוא נעשה בחוסר תום לב.
לשיטת השופט, המועד בו בחרה הנתבעת להפיץ את המכתבים - כ-17 שנים לאחר שגילתה אודות הקשר האינטימי שניהל התובע עם אישה אחרת ואודות עמדתו בנוגע למוסיקה המזרחית, ורק כחודש לאחר שחתמה על הסכם ממון עם התובע - מלמד על היעדר תום לבה.
לבסוף קבע השופט, כי לא עומדות לנתבעת ההגנות להן טענה. לעניין הפיצוי נקבע, שאין להתעלם מכך שהתובע הגיש את התביעה כ-6 שנים לאחר פרסום המכתבים, דבר שמעיד בבירור על כך שהפגיעה בו לא הייתה משמעותית. לכן, חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובע ב- 50,000 שקל ובהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
בית המשפט קבע כי התובע ראוי לפיצוי גם ללא הוכחת נזק. על אף הנסיבות החריגות של המקרה, ניתן משקל בכורה למטרתו של חוק איסור לשון הרע, ונקבע שמן הראוי לפסוק פיצויים שיחנכו את הקהל ויחדירו לתודעתו כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא איש פרטי, ובין אם איש ציבור, אינו הפקר, וכי יש ממש במה שנאמר בספר קהלת - "טוב שם טוב משמן טוב".
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלונית
*עו"ד דורון זיסו העוסק בדיני לשון הרע ונזיקין
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.