בית המשפט לנוער הורה על הוצאת שני הקטינים ממשמורת הוריהם, אך ערעור שהגישה האם למחוזי התקבל חלקית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור של אם על החלטה להוציא את שני ילדיה הקטינים ממשמורת ההורים ולהעבירם למסגרות חוץ ביתיות. נקבע כי הבת תוחזר למשמורת האם לתקופת ניסיון בעוד שלגבי הבן נקבע כי הוא יועבר לפנימייה כיוון שרק שם יוכל לקבל מענה לצרכיו הרגשיים המורכבים.
הקטין כבן 8 ואחותו בת ה-7, הם ילדיה של המערערת. בנובמבר 2019 בעקבות התערבות גורמי הטיפול, השניים הועברו ממשמורתה למשמורת אביהם. למערערת בן נוסף בן 5.
כשנה לאחר מכן, לבקשת גורמי הרווחה הוצאו הקטינים מבית אביהם והועברו למרכז חירום לצורך הגנה טיפול ואבחנה בעקבות חשד להזנחה, אלימות והרעבה מצד האב.
באפריל השנה (2021) קבע בית המשפט לנוער כי שני הקטינים יוצאו ממשמורת הוריהם ויועברו לרשות הסעד שתקבע את מקום חסותם. זאת, על אף מחלוקת בין גורמי הטיפול: בעוד שמרכז החירום וגורמים נוספים המליצו על הוצאת שני הקטינים לפנימייה, העובדת הסוציאלית סברה שהרחקת הקטינה מאמה תפגע במצבה הרגשי. בעניין הקטין היא הסכימה שהוא זקוק למסגרת פנימייתית עקב התנהגותו ומאפייניו הרגשיים שלא יקבלו מענה אצל האם.
על החלטה זו ערערה האם לבית המשפט המחוזי, וביקשה להשאיר את המשמורת של שני הילדים אצלה. האב שצורף כמשיב להליך, הצטרף לעמדתה.
האם והאב טענו שבית המשפט לנוער שגה כאשר לא נתן משקל ראוי לעמדת העו"ס שמכירה את האם והילדים עוד משנת 2016, והעידה על השינוי שעברה האם. בנוסף בית המשפט לא שקל את האפשרות להציע לאם לווי טיפולי מקצועי במידה ויוחזרו למשמורתה.
עוד הם טענו כי הוצאת ילד מרשות הוריו ללא הסכמתם נעשית רק במקרים קיצוניים וכמוצא אחרון, וזה לא המקרה.
גורמי הרווחה והאפוטרופא לדין של הקטינים (המשיבים בערעור) טענו כי החלטת בית המשפט לנוער נכונה וצודקת, וכבר הוכנה תוכנית טיפול להעברת הקטינים לפנימייה שבה יוכלו לקבל מענה לצרכיהם הרגשיים המורכבים, מענה שההורים לא יוכלו לספק בעצמם.
הזדמנות לגדל את בתה
השופט נפתלי שילה קיבל את הערעור בחלקו. מאחר שבנוגע לקטין חלה הסכמה בין גורמי הטיפול כי האם אינה מסוגלת לספק את צרכיו, הוא קבע כי יש להשאיר ההחלטה להוציאו לפנימייה על כנה.
ביחס לקטינה לעומת זאת, השופט ציין כי עד לפני מספר חודשים גורמי הרווחה סברו שהיא יכולה להישאר אצל האם, והם לא נתנו הסבר מספק מדוע שינו את דעתם.
השופט התייחס לדברי העו"ס לפיהם הקטינה חוותה קשיי הסתגלות במסגרת החוץ ביתית ומביעה געגועים לאמה. כמו כן, יש להתחשב בכך שהאם מגדלת בן נוסף והרווחה לא נקטה שום הליכים לגביו, דבר שמלמד שהיא עצמה סבורה שהאם מסוגלת לטפל בו.
לאור העובדה שקשייה של הקטינה פחותים מאלו של אחיה הגדול, יש לתת לאם הזדמנות לגדל את בתה.
לפיכך קבע השופט תקופת מבחן שבמסגרתה הקטינה תשוב לבית האם והרווחה תעקוב אחר הטיפול בה באמצעות צו השגחה, תוך קבלת הדרכה הורית שוטפת, והקטינה תקבל טיפול ריגשי ומעקב פסיכיאטרי.
השופט הביע תקווה שהאם תוכיח את יכולותיה ההוריות, תטפל היטב בקטינה, תשתף פעולה עם הרווחה ותדאג לצרכיה.
- ב"כ האם: עו"ד דליה עטור
- ב"כ האב: עו"ד איילת גלוזמן
- ב"כ המחלקה לשירותים חברתיים תל אביב נוער: עו"ד איריס ענבר
- האפוטרפא לדין של הקטינים: עו"ד איריס הזן
עו"ד טלי בן יקיר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין