אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> פס"ד גירית החדש: יישום והמחשת התנאים לאכיפת התחייבות עובד להגבלת תחרות

פס"ד גירית החדש: יישום והמחשת התנאים לאכיפת התחייבות עובד להגבלת תחרות

מאת: עפר דקל, עו"ד | תאריך פרסום : 11/02/2004 12:00:00 | גרסת הדפסה

בפסקי הדין הידועים בפרשות צ'ק פוינטוסער, שניתנו בשנים 1999-2000, בית הדין הארצי לעבודה, ובית המשפט העליון בעקבותיו, הגבילו בצורה משמעותית את האפשרות לאכוף התחייבויות של עובדים להגבלת תחרות נגד מעבידיהם, והתנו את אכיפתן של התחייבויות כאלה - בהתקיימותם של תנאים ונסיבות מיוחדות. עם זאת, בפסה"ד בעניין גירית, שניתן לאחרונה, בית הדין הארצי המחיש כי גם לאחר ולפי הלכות צ'ק פוינט וסער הנ"ל, בהתקיים הנסיבות המתאימות - אף כיום ניתן יהיה לאכוף התחייבות כזו, שלפיה העובד יהיה מנוע מלהתחרות במעבידו באופן חופשי לאחר סיום העבודה, כמפורט להלן:

א. הלכת צ'ק פוינט: בהעדר נסיבות מיוחדות - אין לתת תוקף להגבלת עיסוק בחוזה עבודה

בפרשת צ'ק פוינט (ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט - רדגארד פד"ע לד 294) התקבל ערעורו של מנהל פיתוח, שעבר לחברה מתחרה בתחום אבטחת המידע - ולא קיים את התחייבותו להימנע מלעבוד בכל עסק, המתחרה בעסקי מעבידו הקודם, במשך תקופה של 22 חודשים מיום סיום עבודתו. באותה פרשה בית הדין הארצי פסק, מפי הנשיא ס' אדלר, בין השאר כדלקמן:

כעיקרון - לא די בכך שהעובד התחייב בחוזה להגבלת עיסוק על מנת למנוע את עיסוקו בגוף מתחרה. ביה"ד קבע כי להוראת הגבלת העיסוק בחוזה האישי אין לתת, כשלעצמה, משקל רב, אלא רק אם היא סבירה, ומגינה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, ועל סודותיו המסחריים של המעסיק הקודם.

על המעביד הקודם להוכיח כי התקיימה לפחות אחת מן הנסיבות המיוחדות שלהלן, על מנת שהוראת הגבלת עיסוק אכן תיאכף בפועל:

  1. קיומם של "סודות מסחריים" של המעסיק הקודם, שיש חשש ממשי שייחשפו בעקבות עבודת העובד בעסק מתחרה.
  2. הכשרה מיוחדת, שניתנה לעובד תמורת התחייבותו לעבוד עבור המעסיק הקודם במשך תקופה מסוימת, ולא להתחרות בו לאחר סיום עבודתו.
  3. תמורה מיוחדת, שאותה קיבל העובד עבור ההתחייבות שלא להתחרות במעבידו.
  4. וכן הצדקה מיוחדת לאכיפת הוראת הגבלת העיסוק, במקרים של הפרת חובת תום הלב ויחסי האמון בין העובד למעביד.

ביה"ד לעבודה לא ייתן צו מניעה המגביל את חופש העיסוק של עובד - אלא אם כן עבודתו אצל המעסיק החדש מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם, ועל המעסיק הקודם להוכיח זאת. לפיכך, ולנוכח הנסיבות בפרשת צ'ק פוינטהנ"ל, התחייבותו של העובד להגבלת תחרות - לא נאכפה.

ב. הלכת סער: התחייבות להגבלת תחרות תיאכף - רק אם יוכח כי יש "אינטרס לגיטימי" לאכיפתה

בפרשת סער (ע"א 6601/96 איי. אי. אס. ואח' נ' סער ואח', פ"ד נד (3) 850) נדון עניינו של טכנאי מחשבים, אשר הועסק בחברה שפיתחה מערכות לעיבוד תמלילים באמצעות מחשב, וחתם על התחייבות שלא להתחרות במעבידתו, ולשמור על סודותיה. לאחר סיום עבודתו - העובד לא קיים התחייבות זו, פנה ללקוחותיה של מעבידתו, ואף חתם עם אחד מהלקוחות הנ"ל הסכם למתן שירותים, הדומים לאלה שהעובד ביצע עבור מעבידתו הקודמת. הפרשה הגיעה לבית המשפט העליון, אשר פסק, מפי הנשיא א' ברק, בין היתר כדלהלן:

מחד, עקרון חופש החוזים, שלפיו "חוזים יש לקיים" - תומך במתן תוקף להתחייבויות חוזיות להגבלת תחרות.  מנגד, לפי עיקרון חופש העיסוק, המעוגן בחוק-יסוד: חופש העיסוק - יש לפסול את תוקפן של התחייבויות להגבלת חופש העיסוק והתחרות. חופש העיסוק משמעותו, בין השאר, החופש של עובד, שסיים את קשר ההעסקה עם מעבידו - להתקשר עם כל מעביד שיחפוץ, ולפתוח לעצמו עסק משלו, בלא שיהיה כבול בהתחייבויות להגבלת המסחר. מחופש העיסוק - נגזר חופש התחרות.

במסגרת האיזון בין שני אינטרסים מנוגדים אלה - נקודת המוצא העקרונית היא כי יש להימנע מ"הכל או לא כלום". אין לומר כי כל ההתחייבויות להגבלת חופש העיסוק של עובד שפרש -  תואמות את "תקנת הציבור". מאידך, אין לומר כי כל ההתחייבויות הללו נוגדות את תקנת הציבור.

תוקפן של התחייבויות להגבלת חופש העיסוק - צריך להיקבע על פי האינטרסים הלגיטימיים, שעליהם ההתחייבויות הנ"ל מגינות. לפיכך, "התחייבות עירומה" להגבלת תחרות, שאינה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעביד - לא תיאכף.

דוגמא לאינטרס לגיטימי של המעביד, הנותן תוקף להתחייבות להגבלת חופש העיסוק של העובד - הוא האינטרס הקנייני, או ה"מעין קנייני" של המעביד בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו. רשימת "האינטרסים הלגיטימיים" - אינה סגורה, ובקביעתה - יש להתחשב ביחסי האמון ובחובת תום-הלב וההגינות שבין עובד למעביד, ובהלכות המסחר הראויות. לכן, ולנוכח הנסיבות בפרשת סער, גם התחייבותו של העובד להגבלת תחרות באותו עניין - לא נאכפה.

ג. פרשת גירית: על פי הלכות צ'ק פוינט וסער, ואף ללא גזלת סוד מסחרי, האינטרס הלגיטימי של המעביד מחייב למנוע מעובד בכיר לנצל את מעמדו - כדי לגזול סַפָּק בלעדי של מעבידו

"סוד גלוי" הוא כי מאז ולפי הלכות צ'ק פוינט וסער הנ"ל - במקרים רבים בתי הדין לעבודה נמנעו מלאכוף התחייבויות של עובדים להגבלת תחרות נגד מעבידיהם. ואולם, לאחרונה ביה"ד לעבודה חרג ממגמה זו בפסק דין גירית החדש (ע"ע 189/03 גירית בע"מ - אביב ואח', טרם פורסם, ניתן ביום 18.12.2003), אשר בו היו הנסיבות כדלקמן:

חברת גירית בע"מ עוסקת במכירה ואספקה של חומרה ומוצרי תקשורת מיובאים מחו"ל. גירית הייתה נציגה ומפיצה בלעדית בישראל של הספק הגרמני קרונה במשך עשרות שנים. מרדכי אביב וחן מורגנשטרן היו עובדים בכירים בגירית, שהיו מופקדים מטעמה על הפצת מוצרי קרונה. במסגרת תפקידם זה, השניים נחשפו לסודותיה וקשרי המסחר של גירית, ובמיוחד עם הספק העיקרי קרונה.

בחוזי ההעסקה, שעליהם חתמו העובדים עם גירית - הם התחייבו במפורש להימנע מלנצל לטובתם קשרי ספקים ולקוחות של גירית, וזאת - במהלך עבודתם בגירית, ובמשך תקופות של שנתיים (לגבי העובד מורגנשטרן) ושנה (לגבי מר אביב) לאחר סיומה. למרות זאת, עוד במהלך העסקתם בגירית - העובדים החלו לפעול להקמת חברה חדשה, שתפיץ את מוצרי קרונה - במקום גירית. בהמשך, לאחר פיטוריהם מן החברה - העובדים פנו לקרונה, וללקוחות גירית, והציעו להם לסחור במוצרי קרונה, וזאת - למרות התחייבותם הנוגדת.

בתגובה גירית פנתה, באמצעות ב"כ  עוה"ד חיים ברנזון, אל ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב (השופט שמואל טננבוים), אשר אסר על העובדים לקיים יחסי עבודה עם חברת קרונה, במישרין או בעקיפין, וכן לשווק או למכור את מוצרי קרונה בארץ, וזאת - למשך ששה חודשים לאחר פיטוריהם. על החלטה זו - הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה; גירית ערערה על משך ההגבלה - ששה חודשים בלבד, ומנגד, העובדים ערערו על עצם אכיפתה של התחייבותם להגבלת תחרות ע"י ביה"ד האזורי. ביה"ד הארצי קיבל את ערעורה של גירית, דחה את ערעורם של העובדים, וקבע, מפי השופטת נילי ארד, ובהסתמך על הלכות צ'ק פוינט וסער, בין השאר כדלקמן:

בפרשה זו אין מדובר בעובדים חסרי אונים, שחוזה העבודה והתחייבויותיהם להגבלת תחרות נכפו עליהם מחוסר ברירה - אלא בעובדים בעלי ידע ומעמד מקצועי, שמילאו תפקידים בכירים ביותר בחברה.

כמו כן, פרשה זו אינה עוסקת בהגבלת עיסוק בשל "סוד מסחרי", וגם לא בפעילות מסחרית מתחרה של עובד לאחר שפרש מעבודתו בשירות מעסיקו - אלא בעובדים בכירים, אשר במהלך עבודתם אצל המעסיק קשרו קשר, תרתי משמע, עם הסוכן הראשי של מעסיקם - לפתוח עסק מתחרה לאחר סיום עבודתם בחברה. אין המדובר כאן ב"סוד מסחרי" - כי אם בגזל לקוח, פשוטו כמשמעו. הגבלת העיסוק שבנדון אינה כללית לגבי לקוחות או ספקים בכלל, אלא לגבי סַפָּק אחד ויחיד - קרונה.

את הקשרים המיוחדים, שרקמו עם קרונה - קנו להם העובדים בזכות היותם עובדי החברה, וכישוריהם נחשפו בפני קרונה כתוצאה ממילוי תפקידם עבור מעסיקתם גירית. במצב דברים זה, רשאי המעסיק לצפות לנאמנות גמורה מעובדו, שהינו שלוּחו, ובוודאי שאין העובד רשאי לנצל את מעמדו זה, ותחת קורת הגג, שקיבל ממעסיקו - לגזול ספק בלעדי וחוזה בלעדיות ממעסיקו, תוך הקמת עסק מתחרה. למרות זאת, העובדים הפרו את חובות האמון ותום הלב המוגברת במהלך עבודתם בחברה - שהבשילה פרי באושים עם צאתם ממנה. "חופש התחרות", שלו טוענים העובדים - לידתו בחטא של הפרת יחסי האמון של העובדים כלפי גירית,  ותוצאתו - גזלת הסַפָּק, ונגיסה בחוזה הבלעדיות של גירית להפצת מוצרי קרונה בישראל.

במסגרת הדיון בפרשה זו, יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלה על ידי העובדים, יש בה משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנת הציבור - שאין להתירה. תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויאני", אשר בא בחצריו של מעסיקו - ויצא ממנו ונתח בידו.

לפיכך, ולפי אמות המידה שנקבעו בפס"ד סער, השופטת ארד קבעה כי בפרשת  גירית אין מדובר בהתחייבות "ערומה" לאי תחרות, שאינה מגינה על אינטרסים של המעביד (מעבר לאינטרס אי-התחרות "כשלעצמו") - אלא בהגנה על "אינטרס לגיטימי" של המעסיק, קרי - האינטרס הקנייני המובהק, שרכשה גירית כלפי הספק קרונה, בד בבד עם אינטרס ההסתמכות של גירית על יחסי האמון ותום הלב עם עובדיה - לפחות כל עוד הועסקו על ידה.

בנסיבות כאלה, קבעה השופטת, נסוג חופש העיסוק של העובדים להתקשרות מסחרית עם קרונה דווקא - מפני התחייבותם החוזית להגבלת תחרות, והאינטרס הלגיטימי הקנייני המוגן של גירית - גובר על אינטרס התחרות של העובדים. לנוכח מסקנה זו - בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של גירית, ואכף  את התחייבותם החוזית של העובדים שלא להתחרות במעסיקתם - למשך שנה אחת החל ממועד סיום עבודתם בגירית (לפי תקופת ההגבלה הקצרה יותר, שבה התחייב מר אביב).

לסיכום נמצא, אם כן, כי בפס"ד גירית החדש - בית הדין הארצי המחיש כי ניתן ליישם את התנאים, שנקבעו בפסקי הדין המגבילים בעניין צ'ק פוינט וסער, דווקא כדי להביא לאכיפתה של התחייבות להגבלת תחרות - ולא לביטולה. זאת לנוכח חובת הנאמנות המוגברת של העובדים הבכירים, לאור האינטרס הלגיטימי והקנייני של המעסיק בספק בלעדי וותיק, ולמרות שלא התקיים הסייג הראשון והחשוב שנקבע בפס"ד צ'ק פוינט , קרי - סוד מסחרי. האם פסק דין חדש זה הינו חריג בודד, או שמא תפנית ותחילתה של מגמה חדשה בסוגיית אכיפתן של התחייבויות להגבלת עיסוק ותחרות - ימים יגידו. 


פסקי הדין שהופיעו במאמר:


*           עורך הדין עפר דקל הינו האחראי על תחום דיני העבודה במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

**         כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
ביקור בבית משפט בסין וסקירת שיטת המשפט הסינית
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין באולם המשפטים של השופט  WOUNG SEE

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ