הבת ניתקה כל קשר עם אביה לפני שנים. בשנה שעברה הוא תבע לפטור אותו ממזונותיה בטענה שכבר אינה זקוקה לכספו כי היא עובדת. האם התנגדה וטענה כי מדובר בעבודה זמנית בשכר מינימום. הדיינים תמכו באב.
בית הדין הרבני בחיפה קיבל בחודש שעבר תביעת אב לביטול מזונות בתו בת ה-17 מאחר שהיא עובדת ומשתכרת למחייתה. הדיינים קבעו כי במקום לבזבז את הכסף על שיעורי נהיגה, עליה להשתמש בו לכיסוי צרכיה השוטפים.
עו"ד חיים שכטר הגיש את התביעה בספטמבר 2016 בשם האב, אחרי שהתגלה כי בתו עובדת כמוכרת בחנות מספר פעמים בשבוע ומרוויחה מספיק כסף כדי לממן לעצמה לימודים בתיכון אקסטרני ושיעורי נהיגה.
הטענה העיקרית של האב הייתה כי בתו מתנכרת לו מזה שנים ואינה מוכנה להיות איתו בקשר. אולם כעת, כשהתברר לו שהיא תוכל לזון את עצמה מכספה, אין הצדקה כלל לחייב אותו במזונותיה.
סיפורו העצוב של האב הובא בפני הדיינים אב בית-הדין הרב יצחק אושינסקי, הרב דוד גרוזמן והרב אברהם דב זרביב. "יש לי כאב עם מה שקרה עם הבת", הוא סיפר. "יש לי תחושה של אדם שָכּוּל, שאיבד את הבת. הילדה לא מכירה בי, הפניות שלי אליה עקרות".
האב תיאר כיצד בתו התעלמה ממנו לחלוטין בבר המצווה של אחיה וסיפר שנהגה כלפיו באלימות עד כי רשויות הרווחה המליצו לו להתלונן עליה במשטרה "כדי לעשות גבול".
בזמן שהאב סיפר על חוויותיו הקשות האם הפריעה לו כל-כך עד שהתבקשה להמתין מחוץ לאולם. לאחר שהאם שבה לאולם היא טענה כי האב הוא שנהג באלימות כלפי בתו, והתיק שנפתח נגדו במשטרה נסגר רק משום שהתחייב ללכת לטיפול.
מרוויחה מספיק
האם הודתה כי בתם עובדת אולם אמרה שמדובר בעבודה זמנית, פעמיים בשבוע תמורת שכר מינימום, בשעות לא קבועות.
עוה"ד של האם, אביב בכר, ביקש לזמן לעדות את העובדות הסוציאליות שליוו את המשפחה בהליך הגירושין על מנת לעמוד על הסיבות לנתק בינה לבין אביה, שלטענתו אשם בו, ולבחון את הסיכוי לחידושו (מה שישליך על שאלת המזונות).
אולם הדיינים סברו שאין בכך צורך. לטענתם, שאלת סרבנות הקשר כלל לא דורשת הכרעה שכן התביעה צריכה להתקבל משום שהבת מתפרנסת בכוחות עצמה.
הדיינים הבהירו כי בגיל של הבת חובת האב במזונותיה היא "מדין צדקה", כך שאינו חייב לשאת בהם אם היא מרוויחה אותם במו ידיה.
הדיינים ציינו כי העובדה שהבת מממנת את שיעורי הנהיגה וחלק משכר הלימוד שלה מאפשרת להסיק כי היא משתכרת משהו כמו 1,300 שקל בחודש, סכום כמעט שווה ערך למזונות שמשלם האב (1,200 שקל). "ואם כן סכום זה מספיק למזונותיה", פסקו.
הם הוסיפו כי העובדה שהכסף לא משמש אותה למזונות הבסיסיים אינו מצדיק לחייב בהם את האב "שהרי תתכבד ותקנה בשכרה את צרכיה הבסיסיים", כתבו.
בהמשך הביאו הדיינים אסמכתאות הלכתיות ומשפטיות התומכות בגישתם.
כך שלבסוף הדיינים פטרו את האב ממזונות בתו החל מיום הגשת התביעה והאם חויבה להחזיר לו את ששילם בתקופה שבתו החלה לעבוד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין