אב לשתי בנות שחויב במזונות בסך 2,500 לחודש, טען כי חישוב מדויק של הנתונים היה מביא להפחתה משמעותית במזונותיו. אלא ששופטי ביהמ"ש המחוזי הבהירו כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולהביא לתוצאה הוגנת.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של אב לשתי בנות שביקש להפחית את סכומי המזונות – כ-2,500 שקל – שקבע בית המשפט לענייני משפחה בחדרה.
השופטת אספרנצה אלון, בהסכמת השופטים חננאל שרעבי ושושנה שטמר, דחתה את טענות האב לאחר ששוכנעה כי מדובר בסכומים ראויים, ותוך שהזכירה כי בכל הקשור למזונות ילדים, אין להיצמד לנוסחאות מתמטיות נוקשות אלא יש לבחון כל מקרה לגופו.
האב והאם הם זוג נוצרים אורתודוכסים מחיפה שנישואיהם טרם הותרו, ולהם שתי ילדות בנות 12 ו-8. המערער הוכר כהלום קרב משנת 2007, ומקבל קצבה ממשרד הביטחון, ואילו האם עובדת בחברה ששמה לא הותר לפרסום.
במהלך ההליך הם הסכימו שהבנות ישהו אצל האב שני לילות בשבוע, וכן לילה אחד בין שישי לשבת בכל סוף שבוע שני.
לפני כשנה, בית המשפט למשפחה קבע כי האב ישלם לכל ילדה מזונות בסך 1,250 שקלים, וכן מחצית מהוצאות חריגות של חינוך ובריאות, לאחר שהעריך את צרכיה של כל בת ב-1,700 שקל לחודש. כמו כן, לנוכח יחס הכנסות של 1 ל-3 בין הצדדים, קרי הכנסתו הפנויה של המערער היא 7,500 שקל לחודש ושל המשיבה 2,500 שקל לחודש. בית המשפט אף התחשב בין יחס זה לבין זמני השהות – הקטינות שוהות עם המשיבה 64% ועם המערער 36% מהזמן.
המערער, שיוצג על ידי עו"ד חיים אייזנקוט, טען בין היתר כי הצבת הנתונים כפי שקבע בית המשפט בנוסחה מתמטית – שקלול מדויק של יחס ההכנסות, חלוקת הזמנים עם הילדים וסכום צרכי הילדים – תביא לתוצאה שונה לחלוטין מקביעתו של בית משפט קמא – במקום 1,250 יעמוד החיוב על סך של 500-600 שקל לכל היותר, לכל ילדה.
מטעם המשיבה, שיוצגה על ידי עו"ד יניב גיל, נטען בין היתר כי השימוש בנוחסה מתמטית אינו מתאים לכל מקרה, במיוחד כאשר ישנם פערים משמעותיים בהכנסות ובחלוקת הזמן ההורי.
להגיע לשוויון מהותי
לאחר שניתחה את הדברים, השופטת אלון קיבלה את עמדת המשיבה והבהירה כי אכן "נוסחה" אריטמתית תביא לסכום נמוך יותר, אלא שנוסחאות אינן חזות הכל, שכן ישנם מקרים שנוחסה שכזו תביא לתוצאה בלתי הוגנת, של "בית עשיר" ו"בית עני".
לכן, השופטת סברה כי טוב עשה בית המשפט כשהפעיל שיקול דעת, והביא לתוצאה שווה יותר.
"קביעת המזונות אין פירושה חלוקה אריתמטית נוקשה, אלא לאחר הצבת הנתונים, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו תוך שהוא מוסמך לסטות מן החלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי", הסבירה.
בהמשך דחתה השופטת טענה נוספת של המערער, ולפיה התוצאה מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה לפסוק מזונות בהתאם ליכולות הכלכליות שלהם וחלוקת הזמנים.
גם בעניין זה השופטת קיבלה את טענת המשיבה שלפיה פסיקת בית המשפט העליון עסקה במקרים של הכנסות דומות ומשמורת משותפת או "כמעט משותפת", בעוד שכאן מדובר בבני זוג שאינם בעלי כושר השתכרות דומה, ואף חלוקת השהייה עם הילדים אינה שווה.
לנוכח התוצאה, המערער חויב לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין