מזונות ילדים - פטור אב ממזונות בתו הגדולה לאחר שהתברר שהיא עובדת לפרנסתה

לפנינו תביעת אב להפחתת או ביטול מזונות בתו, בשל טענתו כי הבת מתנכרת לו, וכן בשל טענתו כי היא עובדת ומשתכרת למחייתה.

ראשית נזכיר החלטת בית הדין מיום י"ב בכסלו תשע"ז (12.12.16):

בפנינו תביעת אב להפחתת מזונות.

טוען בא כוח האב: נבקש לפטור את האב ממזונות הבת שמנתקת מגע עם האב כבר שנים.

מגיבה האם: אבקש לדחות את הדיון כי אני לא מיוצגת. היו לי חילוקי דעות עם בא כוחי. אתמול אחר הצהריים בא כוחי התקשר אלי, דברנו על הדיון, התווכחנו על המהות ועל הכסף, ואז הגענו למסקנה שהוא לא ימשיך לייצג אותי, פיטרתי אותו.

טוען בא כוח האב: אין לדחות את הדיון. אם יוחלט שיידחה הדיון, אבקש הוצאות משפט מהאם בסך 5000 ש''ח. התביעה שלנו כבר מיום ז' בסיון תשע"ו (13.6.16), לפני חמשה חודשים, ויכלה לטפל בזה אז. אם יידחה הדיון, נבקש ששום צעד משפטי, כולל גבייה בהוצאה לפועל, לא יבוצע.

האישה מצהירה כי היא לא תפנה להוצאה לפועל בכל תחום, עד להחלטה אחרת של בית הדין.

ובכן ייקבע מועד נוסף לדיון, לעוד 60 יום.

בדיון הבא לא תתקבל בקשה מאת האם לחוסר ייצוג משפטי.

בית הדין הוסיף כי אם יתברר שאכן האב פטור ממזונות הבת כטענתו, בית הדין ישקול ביטול חיובו למפרע ועל פי שיקול דעת בית הדין באשר לעיתוי הפסקת החיוב.

בשלב זה לא ייפסקו הוצאות משפט נגד האם. ברם, העניין ייבחן בשנית בהתאם להתפתחויות בתיק.  

כיום טוען בא כוח האם: נבקש לזמן את עו"ס [מ'] שלוותה את הילדה ואת המשפחה בהליך תביעת הגירושין. כן נבקש לזמן את העו"ס [א'] שערכה את התסקיר האחרון. הנתק נובע מהתנהגות האב כלפי הילדה מלפני הליך הגירושין ועד היום. הבת בגיל 17.

האב מגיב: יש לי כאב עם מה שקרה עם הבת. יש לי תחושה של אדם שָכּוּל, שאיבד את הבת. הילדה לא מכירה בי, הפניות שלי אליה עקרות. לפני שלשה חודשים הייתי בבית חולים, האישה והבת ביקרו אותי, הבת היתה אצלי שלוש דקות, היא בקושי דיברה אתי, היא לא הסכימה להתקרב אלי. בבר מצווה של הבן היא התעלמה ממני. האם מסיתה ומדיחה את הבת נגדי. היא הביאה את הבת לבית חולים רק בגלל התביעה שהגשתי להקטנת מזונות. הסכסוך עם הבת התחיל עוד כשחיינו יחד, הילדה עם קשיים גדולים, היא אף הזמינה משטרה לאם.

נציין כי האם הפריעה למתן תגובתו של האב, ובית הדין התרה בה כי אם תמשיך להפריע היא תמתין מחוץ לאולם הדיונים. לאחר הפרעה חוזרת, היא התבקשה להמתין מחוץ לאולם הדיונים, אולם הדיון לא נמשך עד לחזרתה לאולם הדיונים.

לאחר שובה של האם, המשיך האב וטען: הילדה ניסתה להכות אותי, הלכתי לרווחה, והם דווחו למשטרה, וחקרו אותי במשטרה. המשטרה סגרה את התיק נגדי. חודש וחצי לאחר מכן, שוחחתי עם הבת, רציתי לקחת את שני הילדים לחו"ל, היא אמרה לי שאתרחק ממנה, והבת השליכה עלי מספריים ופצעה אותי. אז שלחו אותי מהרווחה להגיש תלונה במשטרה, והגשתי, כדי לעשות גבול. אף תיק זה נסגר. לא בקשתי מהמשטרה לעשות לה כלום. הילד במשמורת משותפת, כך שלא חושדים שאני אלים. הבת עובדת ומתפרנסת יפה. היא עובדת ב[כ'], מוכרת בחנות ובמסעדה. היא לומדת נהיגה, יש לה טלפון משוכלל, ולומדת בבית ספר לאיפור.

האם מגיבה: האב היכה את הבת, היא התלוננה במשטרה, והתיק נסגר לאחר שהאב התחייב ללכת לטיפול. הבת היום עברה לבית ספר אקסטרני, לומדת ארבעה ימים בשבוע, עובדת זמנית שני ערבים בשבוע ומרוויחה לפי שעה. היא מרוויחה כעשרים וששה שקלים לשעה. השעות לא קבועות. יש לה חשבון בנק. היא משלמת את שיעורי הנהיגה ואת הלימודים. אני גם משתתפת במימון הלימודים. בגדים ואוכל אני קונה לה. היא לוקחת שיעור נהיגה או שנים בשבוע. כל שיעור יותר ממאה ש''ח.

מגיב בא כוח האב: לא ייתכן שהאב יזון את הבת. הוא משלם לה בכל חודש 1200 ש''ח. הבת כבר מרוויחה. הבת משלמת מאות שקלים לחודש לשיעורי נהיגה וקונה דברים נוספים. יש ניכור הורי. לא ייתכן שבגלל שהתחלף עו"ד נלך לאחור ונחקור את העו"ס. העו"ס כתבה בשנת 2014 כי אין ניכור הורי של הבת מצד האם, ובשנת 2016 כתבה העו"ס כי קיים ניכור הורי חמור בין האב לבת, והבת לא מוכנה ליצור קשר עם אביה.

טוען בא כוח האם: הילדה רק התקדמה מאז עברה לבית ספר החדש. על כך יכולים להעיד העו"ס.