אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> עצות ודגשים לגבי קיזוז הפסדים

עצות ודגשים לגבי קיזוז הפסדים

מאת: אלכס שפירא, עו"ד (רו"ח) | תאריך פרסום : 22/08/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

1. קיזוז הפסדי הון שמקורם בשוק ההון –  כיצד ומדוע

במסגרת הרפורמה האחרונה במס (תיקון 147 לפקודת מס הכנסה), שונו באופן מהותי כללי קיזוז הפסדים שמקורם בשוק ההון.

על-פי אותו תיקון, הוראות הקיזוז החלות על הפסדי הון "רגילים" תחולנה – בכפוף למספר שינויים' גם על הפסד הון שמקורו במכירת ניירות-ערך נסחרים או בפדיון יחידות בקרנות נאמנות ("הפסד הון ממכירת ניירות-ערך").

מכאן, שהפסד הון ממכירת ניירות-ערך – הן הפסד שוטף והן הפסד מועבר, מותר בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא , קרי: לרבות רווח הון שאינו בשוק ההון (למשל: שבח מקרקעין).

לגבי הפסד הון שוטף ממכירת ניירות-ערך, קרי: הפסד הון שנוצר בשנת-המס ממכירת ניירות-ערך נסחרים או מפדיון יחידות בקרנות נאמנות (שאילו היה רווח היה חייב במס) ("הפסד הון שוטף ממכירת ניירות-ערך") נקבע, כי ניתן לקזזו בשנת-המס שבה נוצר הן כנגד רווח הון אחר (מכל סוג שהוא, לרבות שבח מקרקעין), הן כנגד ריבית/דיבידנד ששולמו בשל אותו נייר-ערך, והן כנגד ריבית/דִיבידנד ששולמו בשל ניירות-ערך אחרים ובלבד ששיעור המס החָל עליהם לא עולה על 25%.

הוראת החוק הרלוונטית נוקטת במילים :

"היה לאדם הפסד הוֹן במכירת נייר ערך בשנת המס, יחולו עליו הוראות פסקאות (1) או (3), לפי הענין, ואולם הפסד ההון יקוזז גם כנגד אלה...".

לדעתי, כוונת המחוקק הייתה לאפשר לנישום לבחוֹר את סדר הקיזוז של הפסד הוֹן שוטף ממכירת נייר-ערך כנגד ההכנסות בנות-הקיזוז.

כלומר, נישום שנוצר לו הפסד הוֹן שוטף ממכירת נייר-ערך ובמקביל נצמחו לו רווח הון, הכנסה מריבית או מדִיבידנד ששולמו בשל אותו נייר-ערך והכנסה מריבית או מדִיבידנד בשל ניירות-ערך אחרים, אינו חייב, לדעתי, לקזז את ההפסד קודם כנגד רווח ההון, אלא הוא זכאי לבחוֹר לקזז את ההפסד גם או רק כנגד איזה משני סוגי ההכנסות האחרות.

אין זו שאלה תיאורטית שנוח להשתעשע בה, ותוכחנה זאת שתי הדוגמות שלהלן:

דוגמה ראשונה

לנישום נוצר הפסד הוֹן שוטף בסך 1,000,000 ש"ח ממכירת מניות נסחרות ובמקביל נוצר לו שבח מקרקעין בסך 1,000,000 ש"ח ממכירת קרקע שרכש בשנת-המס 1940 (שבח כאמור חייב במס בשיעור 12% בלבד) ובנוסף נצמחה לו הכנסה בסך 1,000,000 ש"ח מריבית על איגרות-חוב ממשלתיות צמודות (הכנסה החייבת במס בשיעור 20%).

לדעתי, הנישום זכאי לבחוֹר לקזז את מלוא הפסד ההון כנגד הכנסות הריבית ולשלם מס בשיעור 12% בגין שבח המקרקעין.

אם, לעומת זאת, היה הנישום מקזז את הפסד ההון כנגד השבח, חבות המס הייתה גדלה ב-80,000 ש"ח [1,000,000 ש"ח × (12% – 20%)]

דוגמה שנייה

לנישום נוצר הפסד הון ממכירת ניירות-ערך בסך 150,000 ש"ח. במקביל, נצמחו לנישום רווח הון ממכירת ניירות-ערך בסך 150,000 ש"ח והכנסה מריבית על איגרות-חוב בסך 120,000 ש"ח. לנישום הפסד הון מועבר בסך 120,000 ₪.

אפשרות א': הפסד ההון השוטף יקוזז (בחלקו) כנגד ההכנסה מריבית; יתרת הפסד ההון השוטף לאחר הקיזוז כאמור (30,000 ש"ח) תקוזז כנגד רווח ההון; ואילו הפסד ההון המועבר יקוזז כנגד יתרת רווח ההון. כלומר, במקרה זה, הנישום לא ישלם מס על רווח ההון ואף לא על ההכנסה מריבית.

אפשרות ב': הפסד ההון השוטף יקוזז כנגד רווח ההון.

במקרה זה, הפסד ההון המועבר לא יוּתר בקיזוז כנגד ההכנסה מריבית. דהיינו, ההכנסה מריבית תחויב במס, והפסד ההון יעבור לשנת-המס הבאה.

כאמור, אני בדעה, כי הנישום זכאי לבחוֹר את סדר הקיזוז של הפסד הוֹן שוטף ממכירת נייר-ערך כנגד ההכנסות בנות-הקיזוז.

אכן, נקבע, כי "סכום הפסד הוֹן שהיה לאדם פלוני... יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי...".

עם זאת, לדעתי, הוראה זו – שנקבעה לפני תיקון 147 – באה לקבוֹע אך ורק את סדר הקיזוז במצב דברים בו נצמח לנישום רווח הון שהוא סכום אינפלציוני חייב, וזאת בנוסף לרווח הון ריאלי.

כלומר, הנישום חייב לקזז הפסד הוֹן שוטף כנגד רווח הון ריאלי לפני שיקזזו כנגד רווח הון שהוא סכום אינפלציוני, אך הוא לא חייב לקזז את ההפסד כנגד רווח הון ריאלי לפני שיקזזו כנגד הכנסה מריבית/דִיבידנד.

למיטב ידיעתי, לרשויות המס עמדה נוגדת, הגם שזו טרם פורסמה בפומבי:[1] לגישתן, הנישום חייב לקזז את הפסד ההון השוטף כנגד רווח הון, ורק אם תיוותר יתרה ניתן יהיה לקזזה כנגד הכנסה מריבית/דִיבידנד.

2. קיזוז הפסד הון שוטף ממכירת ניירות-ערך נסחרים כנגד דיבידנד מחברה פרטית

אחד מתכנוני המס הפופולאריים הינו קיזוז הפסדים בשוק ההון כנגד הכנסה מדיבידנד מחברה פרטית.

בדרך זו, נחסך המס בשיעור 25% המוטל על דיבידנד בידי בעל השליטה, וזה אף יכול לסגור (או להקטין) את יתרת חובו (חו"ז) לחברה ללא תשלום מס.

קיזוז הפסד הון שוטף ממכירת ניירות-ערך נסחרים כנגד דיבידנד מחברה פרטית הפך לאפשרי משנת 2006, וזאת בעקבות תיקון 147.

שהרי, כפי שכבר צוין לעיל, למן התיקון, הפסד הון שוטף שנוצר ביום 1.1.06 ואילך ממכירת ניירות-ערך נסחרים מותר בקיזוז לא רק כנגד רווח הון מכל סוג שהוא וכנגד הכנסה מריבית/דיבידנד ששולמו באותה שנת-מס בשל נייר-הערך שנמכר, אלא גם כנגד הכנסה מריבית/דיבידנד ששולמו באותה שנת-מס בשל ניירות-ערך אחרים ובלבד ששיעור המס החָל על הריבית/דיבידנד לא עולה על 25%.

כלומר, תכנון המס שתואר לעיל מתבסס על כך שדיבידנד מחברה פרטית, החייב במס בשיעור 25%, מהווה בגֶדר "דיבידנד בשל ניירות ערך אחרים".

ביום 9.12.08 ניתנה הנחייתו של רו"ח אהרון אליהו (סמנכ"ל בכיר לשומה וביקורת ברשות המיסים) לפקידי-השומה, בעניין מתן פטוֹר מניכוי מס במקור בגין תשלומי דיבידנד מחברה ליחיד.[2]

וכך צוין בהנחיה:

"... לאחרונה, נתקבלו פניות רבות, לפיהן מבקשים בעלי המניות לקבל אישור פקיד השומה לפטור מניכוי מס במקור מדיבידנד המשתלם להם. הרקע לבקשה הוא שלמקבל ההכנסה מדיבידנד קיימים הפסדים ממימוש ניירות ערך אשר על פי סעיף 92(א)(4) לפקודה, ניתן לקזז כנגדם מלוא ההכנסה מדיבידנד... לאחר ששקלנו את הנושא ועל רקע היקף הפסדי ההון ומחנק האשראי במשק, הוחלט באופן חריג לאפשר הקיזוז עוד במהלך שנת 2008. משכך, רשאים פקידי השומה להפעיל סמכותם... ולהנפיק אישורים להקטנת שיעור הניכוי במקור מדיבידנד ששולם לבעל שליטה. האישור יינתן במקרים בהם שוכנע פקיד השומה, וזאת בנוסף על הצהרת הנישום, כי קיימים הפסדים מניירות ערך בשוק ההון (הפסדים ממומשים) אשר לא ניתן לקזז אותם מרווחי הון בבורסה ומשכך לא נותר אלא לקזזם כנגד הדיבידנד, לגביו מבוקש הפטור מניכוי מס במקור." [ההדגשה שלי – א' ש'.]

ניתן אפוא לראות, כי רשויות המס מכּירות בזכאות לקזז הפסדי הון שוטפים ממכירת ניירות-ערך נסחרים כנגד דיבידנד מחברה פרטית.

עם זאת, מההנחיה שצוטטה לעיל עולה (בניגוד לעמדה שהבענו לעיל), כי לא ניתן לקזז הפסד הון שוטף ממכירת ניירות-ערך נסחרים כנגד ההכנסה מדיבידנד אם באותה שנה נוצר למוֹכר גם רווח הון שכנגדו ניתן לקזז את ההפסד.

3. הפסד הון שמקורו מחוץ לישראל

במסגרת תיקון 147 בוטלה "שיטת הסלים", לפיה הפסד הון שמקורו במכירת "ניירות-ערך ישראליים" הותר בקיזוז רק כנגד רווח הון ממכירת "ניירות-ערך ישראליים" ואילו הפסד הון שמקורו במכירת "ניירות-ערך זרים" הותר בקיזוז רק כנגד רווח הון שמקורו ממכירת "ניירות-ערך זרים".

עם זאת, נבקש להזכירכם, כי גם לאחר התיקון קיימת הוראה,[3] לפיה אם נוצר לנישום הפסד הוֹן שוטף ממכירת נכס מחוץ לישראל,[4] הוא חייב לקזזו כנגד רווח הון מחוץ לישראל בטרם יהיה זכאי לקזזו כנגד רווח הון שמקורו בישראל.

הוראה מקבילה קיימת גם לגבי הפסד הון מועבר שמקורו במכירת נכס מחוץ לישראל.[5]

שעה שכך, בתכנון קיזוז ההפסדים במסגרת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2009, יש לבחון האם הפסדים אלה כוללים כאלה שמקורם בנכס מחוץ לישראל (ובכלל זאת ניירות-ערך מחוץ לישראל), ולבצע את הקיזוז בהתאם.

4. קיזוז הפסד הון כנגד רווח הון ממכירת נכס שנרכש לפני 1.1.2003

כידוע, למן הרפורמה במס (תיקון 132), במכירת נכס שנרכש לפני 1.1.2003[6] יש לפצל את רווח ההון הריאלי לשני מרכיבים:

האחד – "רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע", המהווה חלק יחסי מכלל רווח ההון הריאלי, שהוא כיחס שבין התקופה מיום הרכישה עד ליום 1.1.2003[7] לבין התקופה מיום הרכישה ועד ליום המכירה;

השני – יתרת רווח ההון הריאלי.

המרכיב האחד חייב במס רווחי הון בהתאם למדרגות המס הרגילות (לגבי מוֹכר שהוא יחיד) (עד 45%, נכון לשנת-המס 2010) או בשיעור 25% (לגבי מוֹכר שהוא חברה) (נכון לשנת-המס 2010); ואילו המרכיב השני חייב, על-פי רוב, במס רווחי הון בשיעור 20% או 25%, לפי העניין.

לגישתי, ובהעדר הוראה לסתור, זכאי המוֹכר לבחוֹר לקזז את הפסד ההון כנגד "רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע" (החייב במס בשיעור גבוה יותר) ואת יתרת ההפסד (ככל שתהיה כזו) לקזז כנגד "יתרת רווח ההון הריאלי".

למותר לציין, כי חיסכון המס הגלום ביישומה של גישה זו עשוי להיות משמעותי ביותר.

זאת ועוד. לפי גישה זו – שלמיטב ידיעתי אינה משַקפת את גישתן של רשויות המס – אם נצמחו למוֹכר מספר רווחי הון ממכירת נכסים שרכש לפני 1.1.2003, תעמוד לרשותו האפשרות לבחוֹר לקזז את הפסד ההון כנגד מרכיבי "רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע" שבכל אחד מהרווחים האמורים, כולם או חֵלקם, ואת יתרת ההפסד (ככל שתהיה כזו) לקזז כנגד "יתרת רווח ההון הריאלי" שבכל אחד מהרווחים כאמור.

מומלץ לקבל חוות-דעת משפטית בכל מקרה של יישום האמוּר לעיל.

5. השלכות ביטול סעיף 6 לחוק התיאומים

עד לתיקון 147, רווח הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים שנכלל בגֶדר "רווח ריאלי מניירות-ערך" כמשמעותו בסעיף 6(א) לחוק התיאומים (כנוסחו עד לביטולו בתיקון האמור) נחשב להכנסה מעסק לעניין סעיף 28 לפקודת מס הכנסה.

כלומר, ניתן היה לקזז כנגד רווח ההון כאמור הפסד מועבר מעסק בהתאם לסעיף 28(ב) לפקודה.

בתיקון 147 בוטלו הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים, וכנגזר מכך, רווח הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים אינו נחשב עוד להכנסה מעסק.

על-כן, אם רווח ההון כאמור אינו נחשב ל"רווח הון בעסק" כאמור בסעיף 28(ב) לפקודת מס הכנסה,[8] אזי לא ניתן לקזז כנגדו הפסד מועבר מעסק כאמור באותו סעיף 28(ב).

עם זאת, בעקבות ביטול הוראות סעיף 6 לחוק התיאומים, ניתן, במקרים מסוימים, לסוַוג הפסדים ממכירת ניירות-ערך נסחרים כהפסדים מעסק (ולא כהפסדי הון).

זאת, תוך התבססות על חוות-דעת משפטית, כי מדובר בהפסדים אינטגרליים לפעילות העסקית (להבדיל, הבדל היטב, מהפסדים הנחשבים, כשלעצמם, להפסדים מעסק).

סיוּוג ההפסדים כהפסדים מעסק יביא על-פי רוב להרחבת יכולת הקיזוז, בעוד שבמקרה של רווחים, ההרעה תהיה מינורית (הגדלת שיעור המס מ-25% ל-26%).

6. פרשנות מרחיבה למונח "רווח הון בעסק"

בפסק-הדין בעניין מודול בטון[9] אימץ בית-המשפט העליון פרשנות רחבה למונח "רווח הון בעסק" וקבע, כי הפסדיה העסקיים המועברים של החברה (המערערת) אכן מותרים בקיזוז כנגד רווח ההון הריאלי שנצמח לה ממכירת מניות חברת הבת.

פרשנות זו ופסק-הדין בכללותו עשויים להוות בסיס לתכנוני מס שונים בכלל ולגבי קיזוז הפסדים עסקיים מועברים בפרט.

בהקשר זה נציין, כי לאחרונה התפרסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פור חברה לניהול תיקי השקעות בע"מ.[10]

בגִדרו של פסק-הדין, קיבל בית-המשפט העליון את ערעורה של החברה וקבע, כי המערערת אכן נחשבת ל"מוסד כספי" כמובנו בחוק התיאומים וזכאית לקזז את הפסדיה מניירות-ערך כהפסד מעסק.

פסק-הדין בכלל, ודברי השופט י' דנציגר בפרט, מהווים חיזוק משמעותי לגישה המרחיבה שהוקנתה לכללי הקיזוז כמו גם לפרשנות לטובת הנישום.

7. הגשת דו"ח על-ידי מי שאינו חייב בהגשה, לצורך התיישנות הפסדים

ככלל, זכאותו של הנישום לקזז הפסד הון מועבר מותנית, בין היתר, בכך שהנישום הגיש לפקיד-השומה דו"ח שנתי לשנת-המס שבהּ היה ההפסד.

זאת, בהתאם לסעיף 92(ב) לפקודת מס הכנסה.

אומנם, לדעתי, אין בתנאי זה כדי לשלול את הזכאות לקזז הפסד הון מנישום שמלכתחילה לא היה חייב להגיש דו"ח שנתי לגבי שנת-המס שבהּ נוצר הפסד זה (על-פי רוב – שכירים).

כלומר, נישום כאמור המבקש לקזז בשנת-המס הפסד הון שנוצר בשנת-מס קודמת ויגיש "באיחור" – בכפוף למגבלות הקבועות בדין לגבי התיישנות – דו"ח שנתי לגבי שנת-המס בה נוצר ההפסד ייחשב, לדעתי, למי שהגיש דו"ח כאמור בסעיף 92(ב) לפקודת מס הכנסה.

עם זאת, מומלץ שלא לעכב את הגשת הדו"ח השנתי (הכולל, כאמור, את ההפסדים), וזאת על-מנת להקדים את התיישנותו וכנגזר מכך, את התיישנות ההפסדים (מכוח תיקון 114).

8. קיזוז הפסדים כתכנון מס החייב בדיווח

במקרים מסוימים, קיזוז הפסדים גורר עִמו חובת דיווח מכוח תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז–2006.

על-כן, יש לבחון האם אכן קיימת חובת דיווח כאמור וליישמה כהלכה בדו"ח השנתי.

9. הורשת הפסדים

מה דינם של הפסדים לצורכי מס שנוצרו לאדם שנפטר בטרם עלה בידו לקזז את אותם הפסדים: האם הפסדים אלה יורדים לטמיון, או שמא היורשים זכאים לקזזם כנגד הכנסותיהם?

לדוגמה: משה המנוח מכר בשנת 2009 מניות בבורסה בת"א ונוצר לו הפסד הון בגובה 800,000 ש"ח. בשנת 2010 נפטר משה והוריש את כל רכושו לבנו היחיד, אורי. באותה שנה, מכר אורי קרקע ברווח (שבח) של 700,000 ש"ח. האם יוכל אורי לקזז את הפסד ההון שנוצר לאביו המנוח כנגד הרווח ממכירת הקרקע?

לדעתי, הפסדי הנישום לצורכי מס שטרם קוזזו על-ידו עוברים ליורשיו, וכנגזר מכך, האחרונים זכאים לקזזם כנגד הכנסותיהם. זאת, בכפוף לכללי הקיזוז הקבועים בחוק.

מטבע הדברים, קצרה היריעה מלהשתרע במסגרת זאת על-פני מכלול הטעמים המבססים גישה זו, ועל-כן אציין בקצרה את עיקריהם.

ראשית, הפסדי הנפטר מהווים "נכס" לכל דבר ועניין. על-כן, אין כל הגיון לא כל שכן הצדקה, שלא לראות בהם חלק מעיזבון הנפטר וממילא להעבירם בהורשה ליורשיו. כך, לפי גישה זו, אין הבדל בין הפסדים מועברים לצורכי מס לבין כספים או נכסים מוחשים אחרים: כל אלה מהווים בבחינת "נכס" שניתן להעבירו בירושה.

שנית, פקודת מס הכנסה קובעת, בין היתר, כי לאחר פטירתו של הנישום אין עזבונו בא במקומו כנישום בשל ההכנסות שיתקבלו מנכסי הנפטר, אלא "מיום פטירתו של אדם יראו את הכנסתו החייבת של העזבון כהכנסתם של היורשים לפי חלקיהם בהכנסות העזבון" (סעיף 120(ב) לפקודה). כלומר, הפקודה מציבה במקום הנפטר את יורשיו ולא את עזבונו. הוראה זו אך מחזקת לטעמנו את הגישה לפיה הפסדיו של המוריש עוברים ליורשיו, שהרי כלל ההדדיות (Tax Symmetry) מחייב, כי ההפסדים ייוחסו ליורשים באותה דרך שבה מיוחסת להם ההכנסה החייבת.

שלישית, אימוצה של גישה שונה, לפיה הפסדי הנפטר אינם מהווים חלק מהעיזבון העובר ליורשיו תביא לכך שהפסדים אלה ירדו לטמיון וכתוצאה מכך אוצר המדינה יזכה בעודף מס שאינו מגיע לו. תוצאה זו סותרת את גישתו הפרשנית של בית-המשפט העליון בתחום המיסים בכלל ולגבי קיזוז הפסדים לצורכי מס בפרט.

לאור כל האמור, קיים הגיון רב באימוץ הגישה לפיה הפסדי הנישום לצורכי מס שטרם קוזזו על-ידו אכן עוברים ליורשיו, ואלה זכאים לקזזם כנגד הכנסותיהם.

אדגיש מייד, כי היות שמדובר בסוגיה פרשנית שטרם נבחנה על-ידי בתי-המשפט, הרי שיש לבחון כל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו ובכל מקרה יש לתת גילוי נאות בדיווח לרשויות המס.

עוד נדגיש, כי קיזוז הפסדי הנפטר על-ידי יורשיו חייב להתבצע בהתאם לכללי קיזוז הפסדים הקבועים בפקודת מס הכנסה (ראו בהמשך) ומחיֵיב הגשת דו"ח שנתי על-ידי היורשים.

10. קיזוז הפסדים לאחור

בפרקטיקה, מקובלת הגישה, לפיה הפסדים מותרים בקיזוז בשנת-המס בה הם נוצרו ובשנות-המס שלאחר מכן. דהיינו, מדובר בקיזוז בשנים השוטפות או העתידיות (carry-forward), אך לא בשנים קודמות (carry-back).

למרות זאת, אנו בדעה, כי ניתן, במקרים מסוימים, לבצע קיזוז הפסדים, ובפרט הפסדי הון, לאחור. עמדתנו האמורה נתמכת בשורה של נימוקים ורציונלים שקצרה היריעה לפרטם במסגרת זו.


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:


* הכותב הינו הבעלים של אלכס שפירא, משרד עורכי-דין, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מיסוי בינלאומי, מיסוי שוק ההון ומע"מ), מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים", הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים (www.capiTax.co.il)

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

[1] עמדה זו משתמעת לכאורה מנספח ג' לטופס הדו"ח השנתי (טופס 1322). ראו גם סעיף 2 להלן (הנחייתו של רו"ח אהרון אליהו). 

[3] סעיף 92(א)(3) לפקודת מס הכנסה.

[4] ככל הנראה, כוונת המילים "מחוץ לישראל" ל"נכס" ולא ל"מכירת נכס", שהרי לפי הוראות סעיף 89(ב)(3) לפקודה רווח הון מופק או נצמח במקום בו נמצא הנכס ולא במקום בו נמכר הנכס.

[5] ראו הסיפא לסעיף 92(ב) לפקודת מס הכנסה.

[6] לגבי מקרקעין בישראל, המועד הקובע הוא 7.11.2001.

[7] כאמור, לגבי מקרקעין בישראל, המועד הקובע הוא 7.11.2001.

[8] ראו בהקשר זה את סעיף 6 להלן.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ