"הפניקס" סירבה לפצות על נזקים לרכב בטענה שהמבוטח מסר פרטים כוזבים וגרסאות הנהגים המעורבים סותרות. נקבע שלא הוכחה מרמה והמבוטח יפוצה בכ-150 אלף שקל
בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעה של נהג שרכבו ניזוק בתאונה נגד מבטחת הרכב, "הפניקס". החברה סירבה לפצות את המבוטח בטענה שמסר פרטים כוזבים על אודות התאונה, ושהנהג ברכב הפוגע מסר גרסה שונה. השופטת יפעת אונגר ביטון לא שוכנעה שהמבוטח משקר וציינה שהסתירות בין גרסאות הנהגים אינן מהותיות. התובע יפוצה על הנזקים בהתאם לדו"ח שמאי.
התאונה אירעה בקיץ 2018 כאשר רכב אחד סטה מנתיבו ופגע ברכבו של התובע. הוא פנה לביטוח שלו, בחברת הפניקס, אך זו סירבה לפצות על הנזקים לרכב בטענה שנמסרו לה פרטים כוזבים על התאונה בכוונת מרמה.
לאור הסירוב, המבוטח הגיש נגד החברה תביעה בסך 120,511 שקלים בגין נזקיו לרכב לפי בדיקת שמאי. לטענתו, הפרטים שמסר לגבי התאונה הם אמת והפוליסה שלו מכסה את כל הנזקים הנטענים.
התובע אישר לחוקר מטעם חברת הביטוח, וגם בעדותו בבית משפט, שראה רכב נוסף שיצא מחנייה ולכן הרכב הפוגע סטה ממסלולו ופגע ברכבו. ואולם, בטופס דיווח שהגיש להפניקס באמצעות סוכן הביטוח שלו, לא צוינו פרטים אלו. בנוסף, תחילה ציין המבוטח כי הבחין ברכב הפוגע סוטה לנתיבו ולכן עצר, ובפעם אחרת טען שרכבו היה "במצב חניה".
הנהג הפוגע תיאר את האירוע באופן דומה, אך נטען כי בגרסתו הראשונה בפני חוקר ביטוח הוא סיפר כי רכבו של התובע עמד במרכז הכביש והתובע שוחח עם אדם אחר. בבית המשפט הפוגע טען כי אינו זוכר שאמר זאת.
בשל ההבדלים בגרסאות בעניין מצב הרכב, הפניקס עמדה על סירובה לפצות את התובע. עוד היא טענה, בין היתר, כי עולה חשד שהנזקים ברכב לא נגרמו מהתאונה המדוברת אלא מפגיעה בקיר. בנוסף, היא הגישה הודעת צד ג' נגד נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שלו, "מנורה", שמצידה טענה כי התאונה בוימה.
רכב אחד שסטה
השופטת אונגר-ביטון קיבלה את התביעה. היא התרשמה שהתובע הוכיח שהתאונה התרחשה לאור העובדה ששני הנהגים המעורבים מסרו דיווח זהה ביחס למקום ותאריך התאונה. לגבי ההבדלים בגרסאות קבעה השופטת כי לא מדובר בסתירה מהותית שיורדת לשורש העניין.
"בין אם מדובר בעצירה ובין אם מדובר בעמידה, בין אם התובע היה ברכב ובין אם לאו, בסופו של דבר מדובר ברכב אחד שסטה מנתיבו ופגע ברכב אחר שלא היה במצב נסיעה. עובדה זו נותרה על כנה ממועד האירוע ועד עתה", כתבה.
השופטת הוסיפה כי לא ניתן לייחס לתובע מסירת פרטים כוזבים ומרמה, שכן לא הוכח שהיה מודע לנוסח שנכתב בטופס הדיווח על התאונה שמולא ונשלח על ידי סוכן הביטוח שלו.
מעבר לזה, השופטת ציינה שפוליסת הביטוח של התובע מכסה נזק שמקורו בתאונה מכל סוג (כולל התנגשות עצמית בקיר, למשל) - כך שאין לו אינטרס לדווח על תאונה שלא אירעה.
מאחר שהנתבעת לא סתרה את הנזק לרכבו של התובע, שהוערך באמצעות שמאי, היא חויבה לשלם לו את מלוא הסכום שנתבע, 120,511 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ו-28,000 שקלים שכ"ט עו"ד.
תביעת צד ג' נגד מנורה התקבלה, והיא חויבה לשפות את הנתבעת ולשלם לה הוצאות משפט בסך 14,000 שקלים.
ב"כ התובע: עו"ד נ. שגב
ב"כ הנתבעת: עו"ד ש. גליק
ב"כ צד ג'1: עו"ד מ. תאיה
ב"כ צד ג'2: עו"ד א. סביון
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין