מבוא
ביום 24.11.09 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב, העוסק ביחסים ובחובות הזהירות החלים בין הצדדים השונים בעסקת אשראי דוקומנטארי, ובכלל זה, בין היבואן (מבקש האשראי), הבנק הפותח, הבנק המכותב ועמיל המכס שטיפל עבור היבואן בפתיחת מכתב האשראי.
מדובר בתביעה שהגיש יבואן, באמצעות עו"ד לאה הלחמי, נגד הבנק פותח האשראי והבנק המכותב, בטענה כי אלו התרשלו והפרו כלפיו חובת זהירות בכך שאישרו את התאמת המסמכים וכפועל יוצא את התשלום על פי מכתב האשראי, זאת, חרף אי התאמה מהותית במסמכים.
היבואן הזמין מהמוטב גלילי בד לייצור מכנסיים, ולצורך כך פנה באמצעות עמיל המכס מטעמו לבנק איגוד, שיפתח מכתב אשראי למימון העסקה. בנק איגוד פתח מכתב אשראי ומינה את בנק צ’ייס מנהטן כבנק המכותב במכתב האשראי. היבואן טען, כי במקום בדים באיכות מעולה קיבל פסולת בדים ולכן מתקיים לטענתו חריג המרמה. כמו כן, טען היבואן כי קיימת אי התאמה מהותית במסמכים נשוא מכתב האשראי, מאחר ובתעודת המקור הופיעו האותיות USA ולא האות P, כפי שנדרש במכתב האשראי.
עקרונות העסקה
בטרם הכרעתו בעניין נשוא התביעה, בית המשפט סקר את עקרונות עסקת האשראי הדוקומנטארי. במסגרת זו, ציין בית המשפט כי מטרתה של עסקה זו היא לאזן בין אינטרסים מנוגדים של שני צדדים לעסקת יסוד.
האשראי הדוקומנטארי מבטיח את תשלום התמורה המוסכמת בעסקת היסוד בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים ובעיקר הצגתם של מסמכים שונים, כפי שנקבע מראש במכתב האשראי.
ככלל, הגורמים המרכזיים בעסקת האשראי הדוקומנטארי הם מבקש האשראי, שהוא הלקוח בעסקת היסוד (Applicant), הבנק הפותח (Issuing Bank), הבנק המכותב (Correspondent Bank) והמוטב אשר זכאי לקבל את התשלום בגין עסקת היסוד (Beneficiary).
הבנק המכותב שעימו מתקשר הבנק הפותח יכול לשמש בנק מודיע (Advising Bank) או בנק מאשר (Confirming Bank). בעסקת אשראי דוקומנטארי לא מאושרת (without confirmation), הבנק המכותב הינו במעמד של בנק מודיע. תפקידו של הבנק המודיע הוא טכני בעיקרו, ומתמצה בקישור בין הבנק הפותח לבין המוטב.
כאשר הבנק המכותב פועל כבנק "מאשר" (עסקת אשראי מאושרת- confirm) הוא נוטל על עצמו אחריות ישירה כלפי המוטב. במקרה זה, המוטב רשאי להפנות את דרישת התשלום לפי בחירתו לבנק הפותח או ישירות לבנק המאשר, וכל אחד מהבנקים חייב כלפי המוטב בהתחייבות ישירה, עצמאית ונפרדת לתשלום הכספים. מכתב אשראי מאושר, מקנה אם כן ביטחון נוסף למוטב בעסקת האשראי.
משמעות אי התאמת המסמכים
במקרה הנדון, הוסכם כי הבנק המכותב יפעל כבנק מאשר, קרי, לבנק המכותב יש אחריות עצמאית ונפרדת ישירה כלפי המוטב לתשלום מכתב האשראי בכפוף לבדיקת המסמכים. הבנק המכותב אישר את התאמת המסמכים ושילם למוטב.
למרות שבית המשפט מצא כי הייתה אי התאמה מהותית במסמכים, וכי לא היה מקום לאשר את התשלום עקב אי התאמה זו, בית המשפט קבע כי לא הוכח כי קיים הסכם בין היבואן לבין הבנק המכותב, ולא הוכח כי הבנק המכותב חב בחובת זהירות בנזיקין כלפי היבואן. לפיכך, בית המשפט פטר את הבנק המכותב מאחריות כלפי היבואן למרות שהתרשל בבדיקת התאמת המסמכים, כאמור.
לדעתנו, כאשר בנק מכותב פועל כבנק מאשר והוא בעל הסמכות לאשר תשלום ולשלם למוטב, אך בד בבד מוטלת עליו גם החובה העצמאית לבדוק את התאמת המסמכים ולאשר את התשלום רק בכפוף להתאמת המסמכים, כאמור, מן הראוי להטיל על הבנק המכותב חובת זהירות כלפי היבואן שעלול להיפגע ממעשיו או מחדליו של הבנק המכותב.
מאידך גיסא, בית המשפט חייב את הבנק הפותח (בנק איגוד) כלפי היבואן, וקבע כי גם בעסקת אשראי דוקומנטארי "מאושרת" (במסגרתה הבנק המכותב הוא זה שבדק את המסמכים ושילם למוטב- לפי דרישת המוטב), קיימת לבנק הפותח חובה עצמאית ובלתי תלויה כלפי מבקש האשראי לבדוק את המסמכים, ובמקרה של אי התאמה, לנקוט בכל האמצעים שברשותו על-מנת למנוע חיוב של המבקש.
בית המשפט פסק, כי "היה על בנק איגוד לבדוק את מסמכי האשראי מייד לאחר שהגיעו לידיו... וככל שהיו בהם אי התאמות היה עליו לאתרן ולהימנע מלאשר לצ’ייס לחייב את חשבונו בסכום האשראי, וזאת בהעדר אישור מפורש של צד ג’ או של התובעות לבצע את התשלום חרף אי התאמות ספציפיות שהתגלו והובאו לידיעתן".
לעניין אי ההתאמה במסמכים, בית המשפט קבע כי "הן לפי עיקרון ההתאמה בגרסתו הדווקנית והן לפי מבחן ההתאמה המהותית הנ"ל, רישום האותיות USA במקום האות P בתעודת המקור הינה אי התאמה שבגינה היה על הבנק לסרב לקבלת המסמכים ללא אישור מפורש וספציפי של התובעות או צד ג’".
התוצאה
נקבע, כי הרישום השגוי בתעודות המקור יוביל לכך ששלטונות המכס לא יפטרו את הסחורה ממס.
עמיל המכס טיפל ליבואן בפתיחת האשראי, ובנק איגוד חייב את חשבון עמיל המכס בסכום האשראי. בית המשפט קבע כי משהתרשל בנק איגוד באיתור אי ההתאמה במסמכים ולא פעל כנדרש על-מנת למנוע את חיובו של עמיל המכס בסכום האשראי, והואיל ועמיל המכס פעל כלפי בנק איגוד כשלוח של היבואן, הרי שלמעשה נגרם ליבואן נזק לכל הפחות בגובה סכום האשראי.
בנק איגוד הגיש הודעה לצד שלישי נגד עמיל המכס וטען כי עמיל המכס חתם על מסמך המוותר על כל אי התאמה במסמכים ופוטר את הבנק מאחריות לכך. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע, בין היתר, כי הוראות הפטור באותו מסמך בטלים מאחר והם מהווים תנאי מקפח בחוזה אחיד.
בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת היבואן נגד בנק איגוד (הבנק הפותח) וחייב אותו בסכום האשראי. בית המשפט דחה את תביעת היבואן נגד הבנק המכותב ודחה את ההודעה לצד שלישי של בנק איגוד נגד עמיל המכס.
לפסק הדין שאוזכר במאמר:
ת.א. 13937/01 ימטקס בע"מ ואח’ נ’ בנק איגוד לישראל בע"מ ואח'
* הכותב, עו"ד רועי גלעד, עוסק בתחומי המשפט האזרחי הכללי, העסקי והמסחרי, חוזים, עסקאות, תאגידים, נזיקין, מקרקעין, כולל ייצוג בבתי המשפט, בוררויות והליכי גישור ומייצג גופים עסקיים ופרטיים מהארץ ומחו"ל. עו"ד רועי גלעד הוא בעל התמחות מיוחדת בתחומי הסחר הבינלאומי, עסקאות מכר בינלאומי, הסכמי סוכנות והפצה, הובלה בינלאומית, שילוח בינלאומי ועמילות מכס, לוגיסטיקה, משפט ימי ואווירי וביטוח מטענים. עו"ד רועי גלעד מרצה בפורומים שונים וכותב מאמרים בנושאי סחר בינלאומי ועורך את תחום הביטוח באתר המשפט הישראלי www.psakdin.co.il
לאתר הבית של משרד גרוסמן זינגר גלעד ושות'
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.