אנשי עסקים שרצו לקבל זיכיון בסניף של "קפה קפה" בכיכר אתרים ואף קיבלו מהעירייה רישיון עסק, לא עודכנו על ידי העירייה והמשכירים ששליש מהשטח מיועד להריסה. ביהמ"ש קבע כי העירייה התרשלה.
במתחם כיכר אתרים שבתל אביב ניהלו שני זכיינים בית קפה במסגרת זיכיון של רשת "קפה קפה" בשם "קפה גורדון". בדצמבר 2007 פנו אלדד כהן ושותפו לבעל הרשת ולשני הזכיינים כדי לקבל זיכיון במקום ולהקים מסעדה של הרשת.
לייעוץ בענייני מקרקעין:
עו"ד דיני מקרקעין
לאחר שהצדדים הסכימו על העברת הזיכיון, הגיש כהן בפברואר 2008 בקשה לרישיון עסק בעיריית תל אביב. הבקשה אושרה, ולא צוין בה כי נגד הנכס הוגשה בקשה לצו הריסה כבר מ-2006 ואף מתנהלים הליכים משפטיים בעניין. כהן לא עודכן שהעירייה החליטה לנקות את המתחם מבנייה בלתי חוקית המצויה בו, לאחר שנים שנמנעה מכך.
רק לאחר שהעסקה יצאה לפועל, נודע לכהן כי בקשתו לרישיון עסק נדחתה בשל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד הנכס, ושליש משטח העסק שהתכוון להקים, מיועד להריסה.
מתוסכל ומבולבל, הגיש כהן במרץ 2010 תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. לדבריו, העירייה נתנה לו להבין שלא תהיה בעיה לקבל רישיון לעסק, למרות הבירורים הרבים שערך אצלה. לטענתו, העירייה התרשלה במסירת המידע שנתנה לו, ועליו הסתמך.
כהן דרש פיצוי כספי על ההוצאות של העסק בסך כ-517 אלף שקל, אובדן רווחים עתידיים בסך 1.5 מיליון וכן 100 אלף שקל על עוגמת נפש.
העירייה מצידה גלגלה את התביעה לצד שלישי – שני הזכיינים הקודמים שמכרו לכהן את הזיכיון. לטענתה, עליהם הייתה מוטלת האחריות לעדכן את כהן בדבר צו ההריסה.
הזכיינים טענו שמסרו לכהן מידע מלא על הנכס, וציינו שעליו לבצע בדיקות בעירייה, אולם הם לא זכרו אם סיפרו לו במפורש את צו ההריסה. לטענתם, צו ההריסה אינו משמעותי כי מפחית רק שליש מהנכס. ובכלל, טענו הזכיינים, התובע סגר את העסק בגלל כישלונו העסקי.
העירייה נכשלה
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט קיבלה את התביעה. לדעתה, הריסת שליש מהשטח היא מהותית לנכס, ומשנה אותו לחלוטין. במצב זה זכותו של התובע שלא להמשיך לנהל את העסק, והוא לא היה חייב להמשיך לנהלו רק כדי להקטין את הנזק שנגרם לו.
מחד, העירייה נקטה הליכים נגד מחזיקי הנכס, אולם בתשובות שנתנה לתובע בנוגע למצבו, היא לא כללה את ההתראה ואף הוציאה רישיון זמני. לכן התובע סבר, ובצדק, שלא תהיה לו בעיה לקבל רישיון עסק.
העירייה, הבהירה השופטת, אמורה לספק את המידע לפונים ביחס לנכסים הרצויים, ורצוי כי המידע יהיה מעודכן, ולא מידע חלקי שעלול להטעות. משהטעתה את התובע, קבעה השופטת, העירייה התרשלה כלפיו בחוסר יודעין.
מאידך, קבעה השופטת שהזכיינים נכשלו בכך שלא עדכנו את התובע במצב, ובזה מחדלם.
השופטת קבעה שהזכיינים לא גילו לתובע על ההליכים שהתנהלו ביחס לנכס, אף על פי שחלה עליהם החובה למסור לו את המידע הזה. אם היו פועלים כך – היו מקיימים את חובתם, ואז לא הייתה משמעות למידע החסר שניתן מהעירייה.
לבסוף נפסק שעיריית ת"א תשלם לתובע 574,857 שקל על ההוצאות שנגרמו להם, 25 אלף שקל עבור עוגמת הנפש, הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 40 אלף שקל. הזכיינים, קבעה, ישלמו לעירייה את הסכום שנדרשה לשלם לתובע, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40 אלף שקל.
לפני סיום נציין כי העירייה גם הגישה הודעת צד שלישי נגד האדריכלית של הפרויקט, בטענה שהייתה אחראית לרישום, ואולם טענות העירייה נדחו מכל וכל תוך קבלת טענותיו של עו"ד קרני מור שייצג את האדריכלית וטען בשמה כי לא הייתה לה שום אחריות למידע החסר או למצב הנכס. בעקבות קבלת טענותיו ודחיית ההודעה נגד האדריכלית, נפסקו לטובתה גם הוצאות משפט גבוהות של 25 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- ב"כ התובעים: עו"ד אילן בומבך
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ג' ראובינוף, עו"ד חיים מאיר
- ב"כ צד ג': עו"ד דורה
* עו"ד רינת שפרוט עוסקת בדיני מקרקעין ורישוי עסקים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין