כאשר הרכב שלנו מתקלקל, לאחר הכעס, חוסר האונים והתסכול משיבוש סדר היום, אין מנוס מלהביאו למוסך, ולברר באיזו תקלה מדובר. ברוב המקרים, תיקון שעשוי להיראות לנו פעוט, יהפוך לתיקן סבוך יותר, אשר עלותו תהיה בהתאם.
האם בעלי המוסכים מנצלים את העובדה שרוב הציבור אינו בקי לפרטי פרטים במכניקה של הרכב, ואינו מצוי בעלויות הנדרשות לשם החלפת/תיקון חלקים שונים שהתקלקלו?
האם אנחנו יכולים להיות בטוחים, כאשר אנו משאירים את מכוניתנו במוסך לצורך תיקון כלשהו, כי התיקון יבוצע בדרך הטובה ביותר האפשרית, וכי נוכל לנסוע לאחר מכן בלב שקט למחוז חפצנו?
האם אומרים לנו במוסך את כל האמת ורק את האמת?
לפתחם של בתי-המשפט הגיעו בשנה האחרונה לא מעט תביעות, במסגרתן נקבעה אחריותם של מוסכים לפצות לקוחות בגין שלל מחדלים, ביניהם: אי תיקון תקלה שהייתה באחריות המוסך, התרשלות בביצוע טיפול תקופתי, הצורך בתיקון חוזר ועוד.
התקלה שהייתה באחריות המוסך לא תוקנה
בית-המשפט לתביעות קטנות בנתניה קבע לאחרונה, כי מוסך יוניון מוטורס לא תקן תקלה שהייתה באחריותו, ולכן עליו לפצות את הלקוחות בסך של 9,900 שקלים.
בני הזוג בן הרוש הביאו את רכב הטויוטה שלהם למוסך יוניון מוטורס לאחר שאירעה תקלה במשאבת המים ברכב. לטענתם, המוסך סירב לטפל בתקלה זו, על אף שהרכב נמצא תחת אחריות היצרן, בטענה כי ברכב מותקנת מערכת גז בניגוד להוראות היצרן, באופן המביא לביטול האחריות.
התובעים צירפו לתביעה חוות דעת שמאי, הקובעת כי אין קשר בין מערכת הגז לבין התקלה, באופן שלטענתם היה על המוסך לשאת בעלות התיקון בסך 8474 שקלים, וכן בעלויות העקיפות שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות המוסך.
השופטת גלית ציגלר קבעה, כי התובע התקין את מערכת הגז באופן מורשה, וכי אין קשר בין מערכת הגז לבין התקלה, ולפיכך האחריות לתיקון הייתה מוטלת על המוסך מכח אחריות היצרן, ועליה לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו.
לפיכך, חויב המוסך לפצות את התובע בסך של 9,900 שקלים, הכולל את ההוצאות שנגרמו לתובעים בגין תיקון הרכב ואת עלות חוות דעת השמאי.
טיפול רשלני
מעבר לעובדה שטיפול רשלני ברכב עלול לגרום לעגמת נפש רבה, בזבוז זמן רב ותסכול לא מועט, הרי שמעל לכל הוא עלול להוביל לסכנת חיים של ממש, במידה שמדובר, כמובן, בתיקון או בהחלפה של חלק חיוני לנסיעה.
בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש קבע, כי מוסך כלמוביל בע"מ יפצה לקוח בשל טיפול רשלני ברכב מסוג סמרט.
התובע, דני ביטון, פנה לראשונה למוסך כלמוביל ביולי 2007 לאחר שרכבו לא היה כשיר לנסיעה. נאמר לו, כי מנגנון הטורבו נפגע, ויש להחליפו. ביטון אישר את התיקון, ובהתאם לכך הוחלף הטורבו, בעלות של 15,460 שקלים.
בחשבונית שהוציא המוסך לאחר התיקון הראשון, נכתבה ההערה: "נמצאו שבבים שחדרו למערכת יניקת אוויר עקב טורבו פגום. תיתכן תקלה במנוע עקב שבבים שחדרו למנוע דרך יניקה".
לטענת התובע, המוסך לא הפנה את תשומת ליבו להערה שנרשמה בקבלה.
בהמשך, הרכב התקלקל שוב , ואף בוצע תיקון של ראש המנוע.
שמאי שהעיד מטעם התובע סבר, כי המוסך כשל בכך שבטיפול הראשון שבוצע, על אף האבחנה כי ישנם שבבים במערכת יניקת האוויר, הוא לא נקה את כל המערכת, והשאיר את המצב כמו שהוא .
לדבריו, אילו הטיפול הראשון היה מתבצע כראוי, ועוד באותו הזמן היו מנוקים השבבים, הרכב לא היה מגיע למצב בו נדרש הטיפול השני.
השופט שמעון שטיין קבע, כי המוסך לא פעל כנדרש וכמצופה ממנו.המוסך לא מצא לנכון לבדוק האם אכן חדרו שבבים למנוע או לאו, ולטפל בליקוי הנ"ל ביסודיות, והסתפק בכתיבת הערה על כך, ותו לו.
" ודאי שמחובתו של כל נותן שרות, וקל וחומר של מוסך מורשה, לספק את הטיפול הטוב ביותר, ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות למניעת תקלות עתידיות, שכן ברי כי לשם כך הוכנס הרכב למוסך מלכתחילה", כתב השופט בפסק-הדין.
נפסק, כי המוסך ישלם לתובע סך של 4,401 שקלים, בגין הטיפול הלקוי בפעם הראשונה שהרכב הגיע אליו לטיפול, וכן סך של 1,500 שקלים בגין הוצאות משפט ועוגמת נפש.
בסיכום, חויב המוסך לשלם לתובע סך של 5,901 שקלים.
פסק דין נוסף, אשר נסב סביב טענה של טיפול רשלני ברכב, ניתן בבית-המשפט לתביעות קטנות בקריות. אדם בצע טיפול תקופתי במוסך של צ'מפיון מוטורס, ולטענתו בשל רשלנות בטיפול, שבועיים לאחר מכן הטיפול המנוע כבה, והסתבר כי מדובר בנזילה חמורה של דלק.
המוסך של צ'מפיון מוטורס היה סגור, ולכן התובע הוביל את רכבו למוסך אחר בטירת הכרמל, שם לטענתו הוברר לו, כי צינור שהיה מחובר למסנן הדלק, פשוט לא חובר כראוי ע"י מי מעובדי צ'מפיון מוטורס.
השופט ערן נווה קבל את גרסתו של התובע, וקבע כי אכן מדובר היה ב"קליפס" שלא על טנק הדלק, שפשוט לא חובר מספיק טוב ולכן גרם לאותה נזילה.
השופט פסק לתובע את עלות הטיפול במוסך האחר בסך 232 שקלים, 200 שקלים בגין דלק וכן אגרת בימ"ש ששילם. בנוסף, נפסק לתובע סך של 750 שקלים בגין הוצאות שנגרמו לו.
אבחון נכון
פן נוסף של טיפול רשלני ברכב, הוא אבחון נכון של התקלה, ויידוע מראש של הלקוח בדבר עלות התיקון.
מירב עברי הכניסה את רכבה לתיקון במוסך צרפתי לאחר ששמה לב, כי יוצא עשן לבן מהרכב.
המוסך קבע, כי הקלקול הוא בטורבו של הרכב, והתובעת הסתמכה על קביעתו זו, ואישרה תיקון הטורבו בתמורה לתשלום בסך 4,500 שקלים כפי שסוכם בין הצדדים.
ברם, יום לאחר ביצוע התיקון בטורבו של הרכב, התברר לתובעת כי העשן הסמיך לא חדל, והרכב הוחזר למוסך. או אז התברר למוסך כי הטורבו שתוקן, בתשלום של 4,500 שקלים, אינו תקין וכי נדרשת החלפתו בחדש.
לאחר מכן התגלו קלקולים נוספים, והסתבר כי אף המנוע אינו תקין.
עברי תבעה את הוצאות תיקון הטורבו בסך 4,500 שקלים אותם שילמה למוסך, לטענתה לריק, וכן 3,000 שקלים בגין עוגמת נפש שנגרמה לה בשל התיקון שלא צלח, בפרט בשל כך שנותרה עם רכב לא תקין.
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס מבית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבלה חלק מטענות התובעת, וקבעה כי: " חובת המוסך לאבחן נכונה את הקלקול ברכב וככל שהדבר מורכב וטעון בחינה בכל שלב מחדש, היה על המוסך ליידע על כך את התובעת מראש". נקבע, כי אבחון התקלה, בטרם ביצוע התיקון, היה מאפשר לתובעת להעריך את ההוצאה הכוללת הצפויה. השופטת הוסיפה, כי אם וככל שלא ניתן היה לאבחן ולאמוד מראש את הליקויים ברכב, היה על המוסך להודיע על כך מראש לתובעת, וההחלטה אם וכמה להשקיע ברכב הייתה נותרת בידיה.
בהתאם לכך נקבע, כי התובעת זכאית להחזר הוצאותיה בגין תיקון הטורבו בסך 4,500 שקלים, אך זאת בהפחתה של 20% מהסכום, הואיל והטורבו המשופץ נשאר ברכבה.
הכנה כושלת לטסט
הטסט השנתי מהווה כאב-ראש לא קטן לכל בעל רכב. מה קורה כאשר המוסך לא בודק את כל מה שצריך, ולא מכין את הרכב לטסט בצורה ראויה?
שחר בן-שושן פנה למוסך שלום בבעלות שלום אפללו בחודש יולי אשתקד בבקשה לבדוק את רכבו ולהכינו לטסט.
המוסך החליף את הגומיות הקדמיות, אך מייד בתום הטיפול נשמעו רעשים מוזרים מתחת למושב הנהג. בתום בדיקה חוזרת טען המוסך שהכל בסדר והרכב עבר את המבחן השנתי, אך למחרת, בשעה 6:00 בבוקר בעודו נוסע בעין כרם, הרגיש התובע כי השתחרר הגלגל השמאלי-קדמי ממקומו, הוא איבד את השליטה על רכבו ובדרך נס לא נפגע מבחינה גופנית.
לטענת בן-שושן, נגרמה לו עוגמת נפש וכן נזק כספי בשל אובדן חמישה ימי עבודה והוא תבע סכום של 10,000 שקלים.
השופטת אנה שניידר מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה, כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי.
לדבריה: " מטרתו של המבחן השנתי היא לבדוק את תקינותו של רכב, מכל ההיבטים האפשריים, על מנת לשמור על בטיחות נסיעה ובכך לשמור על חייו של נהג הרכב וחיי הציבור בכללותו. בדיקה של מוסך והכנת רכב למבחן השנתי צריכה להיעשות בקפדנות יתירה".
עם זאת נקבע, כי התובע לא הוכיח את מלוא הנזקים הנטענים על ידו, ובמיוחד אובדן 5 ימי עבודה, ולפיכך יש לפצותו בסכום של 1,000 שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 400 שקלים.
הרכב הובא לתיקון ונגנב
מה הסיכוי שרכב אשר מובא למוסך לצורך תיקון כלשהו ייגנב? תשאלו את משפחת ג'נח.
בספטמבר 2003 מסרו אבי ושלום ג'נח רכב מסוג סובארו אימפרזה טורבו למוסך מרכזי יפנאוטו בע"מ לשם תיקון תקלה בגיר הרכב. לטענתם, פרט לכך היה הרכב תקין לחלוטין.
לאחר שהתקלה תוקנה ונציג המוסך התקשר לתובעים ובקש מהם להגיע לקחת את הרכב, הגיע שלום ג'נח למשרדי המוסך לקחת את הרכב, ואז התברר לו לתדהמתו, שבינתיים נגנב הרכב מהמוסך. גניבת הרכב ארעה, לטענת התובעים, מאחר שעובדי המוסך השאירו את מפתחות הרכב והקוד בתוך הרכב, כשהוא פתוח, וכך נכנסו הגנבים לרכב ונטלו אותו מהמוסך.
לאחר שלושה ימים נמצא הרכב הגנוב ע"י משטרת ישראל, כשהוא נטוש ופגוע קשה, לאחר שנגנבו ממנו מערכות שונות, ופריטים שהיו בו ואשר שייכים לאבי ג'נח.
לטענת התובעים, המוסך תקן רק חלק מנזקי הגניבה, אך הרכב שהוחזר להם היה פגום, ונגרמו להם נזקים רבים בכללם ירידת ערך הרכב, אבדן ימי עבודה, עגמת נפש ועוד.
השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבימ"ש השלום בת"א קבעה, כי על המוסך מוטלת האחריות לאירוע הגניבה.
לדבריה, המוסך נחשב כקבלן לפי חוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1974, וכן כשומר שכר לפי חוק השומרים, התשכ"ז – 1967.
באשר לנזקים שנגרמו לתובעים, נקבע כי המוסך וחברת הביטוח ישלמו לתובעים סך של 20,794 שקלים.
המוסך הוצת והרכב נשרף
גורלו של יעקב אהוד שפר עליו עוד פחות מגורלם של בני משפחת ג'נח. המוסך שאליו הביא את רכב הפורד שלו לצורך תיקון תקלה חשמלית הוצת באישון לילה, וכתוצאה הרכב נשרף כליל.
השופט אהרן ד. גולדס, סגן נשיא בימ"ש השלום בפתח-תקווה קבע, כי בעל המוסך אחראי לנזקי התובע. לדבריו: "בנסיבות המקרה, הנתבע ידע כי קיים איום על עסקו ולא נקט באמצעים של ממש למנעו או לכל הפחות להפחית את נזקיו. אני קובע כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח שההצתה נגרמה שלא ברשלנותו, ומשכך, הנתבע אחראי לנזקי התובע".
בהתאם לכך, חויב בעל המוסך לפצות את התובע בסך של 39,000 שקלים.
שתהיה נסיעה בטוחה
אם כן, נראה כי מומחיותם של בעלי המוסכים מוטלת לא פעם בספק. הבאת הרכב שהתקלקל לפתע למוסך, לא מבטיחה בהכרח, תיקון מיידי, מהיר ויעיל של התקלה.
לעיתים מדובר באבדן ימי עבודה, בבזבוז זמן יקר ובמריטת עצבים שלא תסולא בפז, ולעיתים – בסכנת חיים של ממש. נהיגה ברכב שחזר מתיקון, ואשר יום לאחר מכן מתקלקל שוב והנהיגה בו עלולה לסכן את הנוהג בו ושאר הנוסעים ברכב, אינה מוצדקת בשום מקרה.
בתי-המשפט לא מהססים לקבוע את רשלנותם של בעלי המוסכים במקרים שהוכחו כדבעי, ועם זאת, כמיטב המסורת בבתי המשפט לתביעות קטנות, הפיצויים שנפסקים, אינם גבוהים כלל וכלל.
לפסקי הדין שבמאמר:
* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.