מאת: עו"ד טל קדש
לפסק הדין בעניין עמידר נ' מנהל הארנונה עיריית ת"א
האם חברת עמידר חייבת בתשלום ארנונה לרשויות מקומיות בגין דירות פנויות שהיא לא משכירה? מנהל הארנונה של עיריית תל אביב סבר שכן ושלח לה הודעות תשלום. מה פסק בית המשפט?
עיריית תל אביב תבעה ארנונה מהחברה הממשלתית עמידר, עבור דירות ריקות שבבעלותה. עמידר, המחזיקה מבנים ודירות לשם השכרתן לאוכלוסיה נצרכת, הגישה ערעור על התשלום לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר.
לטענת עמידר, נכסים ציבוריים וכאלה המשמשים לצרכי ציבור זכאים לפטור מתשלום ארנונה מכוח פקודת הפיטורין. לראייה, הביאה עמידר את סעיף 3 לפקודה הקובע, כי מוסד שמחזיק בנכס מטעם הממשלה ולצרכיה, אינו חייב בתשלום ארנונה. עמידר טענה, כי היא שלוחה או נאמן של הממשלה באמצעות משרד השיכון והבינוי, ומשכך פטורה ממס זה.
לטענת מנהל הארנונה בעיריית תל אביב, לא כל חברה ממשלתית היא גוף הפועל "מטעם הממשלה ולצרכיה" ועמידר, שהיא בעלת מירב הזיקות לנכסים, אינה זכאית לפטור מכוח הסעיף האמור. ע"פ החוק, כאשר הנכסים מושכרים - הדיירים רשומים כמחזיקיהם והם משלמים את הארנונה, אולם כאשר הנכסים ריקים, עמידר רשומה בעירייה כמחזיקה בדירות ועל כן עליה לשלם ארנונה.
שלוחה של המדינה
לדברי השופטת שרה גדות, עמידר פועלת כשליח וכנאמן של המדינה. אין לה זכויות קנויות בדירות והיא פועלת לשיווקן, בדרך של מכירה או השכרה, מטעם המדינה. עמידר ממלאת פונקציה שלטונית, הוסיפה השופטת, ומשמשת כשליחת המדינה, בין היתר ליישום מדיניות משרד הבינוי והשיכון במתן פתרונות דיור לנזקקים.
השופטת סיכמה בכך, שניהול הדירות על ידי עמידר אינו מנתק את הזיקה שבין הדירות למדינה, ועל כן עמידר פטורה מארנונה מכוח פקודת הפיטורין.
פטור ממניעים חברתיים
לכאורה בלבד, פסק הדין אינו עושה צדק עם עיריית תל אביב ויש מי שיסבור כי הוא שגוי, בהינתן כי עמידר בעלת כיס עמוק ומחזיקה בנכסים רבים בתחומה המוניציפאלי של העירייה.
הרשויות שואפות, מטבע הדברים, להגדיל את היקפי הגבייה מארנונה והן פועלות במלוא המרץ להשית חיובים על נכסים, גם אם אינם משקפים את השימוש האמיתי בנכס ואת סיווגו הראוי על פי צווי הארנונה.
אלא שבמקרה זה, הרציונל העומד מאחורי הפטור הוא מוצדק, שכן מדובר בנכסים אשר נרכשו על ידי הממשלה כפתרון למצוקת הדיור וממניעים חברתיים, ולפיכך הוא נכלל במסגרת הפטורים המוענקים לנכסים דומים אחרים, המשמשים לצרכי ציבור ולרווחתו.
פטור מותנה ברישום
לסיום, חשוב לציין כי פטורים אינם ניתנים באופן אוטומטי. בית המשפט נדרש לדון בטיעונים עובדתיים, שעניינם הקשר שבין המדינה לחברה המבקשת פטור בשמה, כמו גם טיעונים הנוגעים לקשר בין המדינה לנכסים, להתנהגות הצדדים ולחובת תום הלב המוטלת עליהם.
כך, למשל, אם עמידר רשומה כמחזיקה והחיובים נשלחו אליה, מדוע לא טרחה להסדיר את רישום המחזיק הנכון או, לכל הפחות, להפנות את החיובים למדינה?
שאלה נוספת שעולה מהסיפור, היא כיצד ייתכן כי בעתות מצוקה חברתית עומדות דירות, שנרכשו על ידי הממשלה, ריקות ושוממות בעוד יש המשוועים לדיור ציבורי במחירים זולים? לעמידר הפתרונים.
לפסק הדין בעניין עמידר ואח' נ' מנהל ארנונה עיריית ת"א
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
*הכותב עוסק בתחום המשפט האזרחי מסחרי, דיני ארנונה, משפט מנהלי, דיני בנקאות.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.