מאת: עו"ד שלמה מושיץ
לפסק הדין בעניין עיזבון המנוח ח' ס' ז"ל ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי
מטפל במוסד לחוסים, שעבד במשמרות כפולות ועם מטופלים קשים, לקה בהתקף לב במהלך עבודתו. בית הדין הכיר במותו כתאונת עבודה וחייב את ביטוח לאומי בהוצאות המשפט.
גבר בן 45 עבד כמטפל במוסד למפגרים כעשרה חודשים, כשבחלק מהזמן עבד במשמרות כפולות על מנת להגדיל את משכורתו. בשבועות האחרונים לעבודתו נתבקש לטפל בילדה בת שש, הסובלת מבעיות רפואית והתנהגותיות מורכבות, והוא הוצמד אליה גם כשאושפזה בבית חולים עקב בעיות מהן סבלה.
המטפל נהג להתלונן בפני אשתו על קשיי העבודה: לדבריו, הטיפול בילדה היה שווה ערך לטיפול בעשרה ילדים אחרים במוסד, והוא היה חוזר מותש מאוד מיום העבודה. במהלך השבוע בו השגיח על הילדה בבית החולים, הוא חש צריבה קבועה בחזהו ואף נקבע לו תור לקרדיולוג.
מוות באמצע המשמרת
יום לפני התור המיוחל לרופא עבד המטפל מהבוקר ועד הצהריים במוסד ובערב טיפל בילדה בבית החולים. בשעת לילה ביקש מאחת האחיות לשמור על הילדה, שכן ביקש לגשת לחדר המיון לבדוק את הצריבה בחזהו.
המנוח יצא ממחלקת הילדים לכיוון חדר המיון וזמן קצר לאחר מכן נמצא שוכב מת על הדשא של בית החולים. סיבת המוות הוגדרה כאוטם חד בשריר הלב.
משפחתו של המטפל הגישה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, על מנת שמותו יוכר כתאונת עבודה לצרכי קבלת גמלה.
התקף לב ייחשב כתאונת עבודה?
המל"ל טען שיש לדחות את התביעה, שכן לא הוכח שהיה אירוע חריג בעבודתו של המנוח טרם מותו ולא נראה קשר סיבתי ודאי בין העבודה לבין האירוע הלבבי.
המומחה הרפואי מטעם בית הדין קבע, כי המטופל סבל מתסמינים של מחלת הלב, בין היתר בשל היותו מעשן כבד ועברו כאלכוהוליסט.
עם זאת ציין המומחה, כי מצבו הבריאותי של המנוח לא היה מוביל בהכרח לאירוע הלבבי ביום מותו אלמלא העבודה המאומצת, וייתכן שמחלתו היתה נשארת "שקטה" עוד זמן לא ידוע והוא אף היה מספיק לקבל טיפול רפואי. לדברי המומחה, העבודה המתישה היוותה את ה"טריגר" לאירועים הפיזיולוגיים שהובילו למותו של המטפל.
עבודה קשה לכל אדם
השופטת איטה קציר קיבלה את דעת המומחה וקבעה כי עבודתו החריגה והלא שגרתית של המנוח, ועוד בשתי משמרות רצופות, היתה קשה לכל אדם בנסיבות הללו, גם לאדם בריא.
היא הסכימה כי קיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין העבודה לבין מותו של המטפל וקבעה כי מותו יוכר כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
לתובעים יוחזרו הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 שקל.
המל"ל מתנגד באופן סידרתי לתביעות מסוג זה והוא פועל בשיטת "מצליח", כאשר טענתו העיקרית היא שלא כל מקרה ברור מאליו וקיימות מספר "משוכות" שהתובע חייב לעבור בטרם יזכה בזכותו לגימלה. המל"ל, מצידו, יחפש את הפרצות שיאפשרו לו להתנגד לתביעה ולהביא לדחייתה.
במקרה זה, תשלום הגימלה החודשית הוא בעל משמעות רבה למשפחה, שכן המפרנס העיקרי הלך ולא יוכל לתמוך במשפחתו עוד. גובה הגמלה תלוי בגורמים שונים וייקבע ע"י המל"ל ללא צורך בהליך משפטי נוסף.
לפסק הדין בעניין עיזבון המנוח ח' ס' ז"ל ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי
* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני עבודה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.