מנהל תחנת דלק שבסך הכול רצה לקדם את העסק מעד מהסולם וסובב את הברך. בית משפט השלום דחה את תביעתו. המחוזי הפך את ההחלטה
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה ערעור שהגיש מנהל בתחנת דלק על פסק דין שדחה את תביעתו לקבלת פיצוי בגין תאונת עבודה שבמסגרתה נפל מסולם ונפצע. השופטות מיכל נד"ב, עירית כהן וחנה קיציס קבעו פה אחד שהאחריות לתאונה רובצת על המעסיקה ושעליה לפצותו.
התאונה התרחשה לפני כעשור. לטענת המנהל הוא קיבל הנחיות מהמעסיקה שלו, החברה שתחנת הדלק בבעלותה, לטפס על סולם גבוה כדי להציב שלט פרסומי על גבי מסגרת ייעודית. לדבריו, הוא עלה על הסולם כששתי ידיו אוחזות בשלט, ואז לפתע איבד את שיווי המשקל ונפל ארצה. כתוצאה מהנפילה הוא נחבל בברכו השמאלית ופנה לקבלת טיפול רפואי.
בפסק דין של בית משפט השלום ברחובות מדצמבר האחרון, נדחתה תביעת נזקי הגוף שהגיש המנהל. סגנית הנשיאה רנה הירש קבעה שנסיבות התאונה לא הוכחו דיין, כך שאין אפשרות לבסס את אחריות המעסיקה.
המנהל לא הרים ידיים והגיש כאמור ערעור למחוזי באמצעות עו"ד אדיר שויגמן ממשרד אונגר שויגמן. הוא טען כי פסק הדין שגוי והלכה למעשה האחריות לתאונה היא של הנתבעת.
לעומתו ביקשה המעסיקה, באמצעות עו"ד צבי רפפורט, לכבד את פסק הדין שפוטר אותה מאחריות.
בלי רתמת בטיחות
תחילה דחו שופטות המחוזי את קביעת השופטת הירש לפיה נסיבות התאונה לא הוכחו. הן ציינו שאפילו הבעלים של תחנת הדלק לא הכחיש את עצם התאונה, אלא רק טען שהעובד טיפס על הסולם על דעת עצמו באופן שפוטר אותו מאחריות.
בניגוד למסקנתו של בית משפט השלום, השופטות השתכנעו מגרסת העובד לפיה תליית השלט בגובה הייתה חלק מהעבודה שלו, וההחלטה היכן להציב את השלט הייתה משותפת לו ולבעל התחנה.
בתוך כך השופטות ציינו שאין מחלוקת כי המערער טיפס על הסולם ללא רתמת בטיחות, כמתחייב בתקנות הבטיחות בעבודה. כמו כן, מחוות דעת הנדסית שצורפה לערעור עלה שירידה ועלייה בסולם תוך נשיאת משא הן פעולות מסוכנות האסורות בהחלט.
ביחס לפציעת המערער כתבו השופטת כי "העלייה על הסולם הייתה למטרת עבודה שמחייבת את הטיית הגוף באופן שעלול לגרום לו אובדן שיווי משקל, ולמרות זאת לא הייתה במקום רתמת בטיחות". לפיכך מסקנתן הייתה שהמעסיקה הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה למערער, ובכך התרשלה כלפיו.
שופטות המחוזי הוסיפו כי בניגוד לעמדת שופטת השלום – לפיה יש להטיל על המנהל אשם תורם מכריע גם בהנחה שתביעתו תתקבל – הן לא רואות לנכון לקבוע כך. הן הדגישו שהמנהל בסך הכול ביצע את שהוטל עליו באמצעות הכלים שהועמדו לרשותו, כך שאין לייחס לו אשם תורם כלשהו.
לאור זאת השופטות קבעו שהמעסיקה ו"הפניקס" שמבטחת אותה, יפצו את המנהל ב-319,000 שקל עבור נזקיו. עוד נפסקו לטובת המערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 105,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין